ביקורת ספרותית על סוכנות הבלשיות מספר 1 - סוכנות הבלשיות מספר 1 #01 מאת אלכסנדר מק'קול סמית
ספר מעולה

---

"בסוף השבוע חצתה מא ראמצווה במסחרית הלבנה הקטנה שלה את הגבול למאפקינג, , וניגשה היישר לבית הקפה של תחנת הרכבת. היא קנתה גיליון של ה"יוהנסבורג סטאר" והתיישבה אל שולחן שניצב ליד החלון כדי לקרוא את החדשות. היא החליטה שכל החדשות רעות ולכן הניחה את העיתון והעבירה את הזמן בהתבוננות בשאר הלקוחות במקום."

סוכנות הבלשיות מספר 1 הוא אחד מספרי הבלשים הרגועים והנינוחים שיצאו בז'אנר, ושייך למיעוט שבו הבלש הוא למעשה בלשית, אבל כפי שאומרת פרשס ראמצווה בעצמה, הרי היתה אגאתה כריסטי. נכון שהיא היתה כותבת ספרי בלשים ולא בלשית בעצמה, אבל היתה לה מיס מארפל שהיתה בלשית ולכן זו כן הוכחה. פרשס היא ילידת בוצוואנה שאחרי מות אביה מכרה את עדר הפרות שלה והפכה להיות החוקרת הפרטית היחידה במדינה. הנינוחות והרוגע שבהם מסופרים הדברים מסווים מאחוריהם מציאות לא פשוטה עם לא מעט קשיים, החל מאלימות במשפחה ואובדן תינוקות וכלה בשלטון מושחת. לפרשס יש משרד חקירות, מזכירה, ידיד קרוב שמנהל מוסך רכב וחברה

הספר מתאר אוסף חקירות קטנות, רובן באות על פתרונן בתוך פרק או שניים, ואינן מתוחכמות מדי. יש עלילה אחת טיפה מורכבת יותר שמציצה פה ושם בין הפרקים, אבל זה עדיין לא יספק את אלה שקוראים ספרי בלשים בשביל המתח בפתרון התעלומה, כי אין. מה יש? הרבה אפריקה, הרבה מחשבות, הרבה חן תמים שאולי הוא טיפה תמים מדי, אבל כיף.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על סוכנות הבלשיות מספר 1 - סוכנות הבלשיות מספר 1 #01