אין יותר משמח וסמלי מלהחזיק בחג שבועות ספר ביכורים, ומה שעוד יותר משמח- שהוא מוצלח כל כך. לעומת פרי הביכורים, שתמיד קיים פער בין המראה החיצוני הצבעוני והמפתה, לעומת התוכן שהחמיצות שלו תופסת את הלשון ומוחה כל זכר למתיקות שהכזיבה.
בעיר חוף ישראלית, שיכולה להיות כל עיר, החל בחדרה וכלה באשקלון, וכזו שלא מאוד רחוקה מהמלכה האם- תל אביב, עומד פיל לבן בצורת פרויקט בנייה שאפתני שקרס אל תוך עצמו. הפרויקט היה אמור לתת מענה לזוגות צעירים שרצו להישאר בעיר הולדתם. אלו מיהרו להירשם לפרויקט שהעירייה לקחה חסות עליו, לקחו משכנתאות ועברו להתגורר בשכר דירה. אלא שאז קרס הפרויקט, והותיר אזרחים זועמים בעלי כיסים מרוקנים ולב מלא על כל מי שקשור לפרויקט.
סביב הנושא הזה טוותה רומית סמסון סיפור מקסים ושיבצה בו לא מעט דמויות (ועל זה שאפו גדול!) כי לא תמיד קל להתעסק עם הרבה דמויות וגם לדעת לבדל אותן אחת מן השנייה תוך כדי הענקת קול וצבע המאפיינים כל אחת מהן.
אז מי הדמויות שליוו אותי בהנאה כל כך גדולה תוך כדי התעסקות עם ארוחת חג חלבית (שיצאה טעימה מהסרטים, אגב) ובין ריצות למקלט.
אלעד, יליד המקום, שעזב את העיר הקטנה לטובת לימודי משפטים, ולאחר מכן עבר לתל אביב והחל קריירה כעורך דין צעיר ושאפתן ששם לו למטרה להגשים את החלום במלואו. אלעד סוחב סיפור חיים עמוס במשקעים ומרירות פלוס עוד דברים שישפיעו על כל מהלך בחייו. הוא מחליט לעזוב הכל ולחזור לעיר בה גדל.
גבי, ראש העיר הכריזמטי, שולט בעיר ובתושביה כחומר ביד היוצר. יודע לגשת לאנשים, יודע להשמיע להם את מה שהם חפצים לשמוע. והכי טוב יודע ללהטט בין הציבורי לנסתר, שזה אותו אזור דמדומים בין השניים, זה המסוכן שמהווה מלכודת לכל איש ציבור.
יוני, איש האופוזיציה החומד את תפקידו של גבי וחושב שהוא יותר טוב ממנו, יוצא לקרב על התפקיד בעוד הבחירות המוניציפליות הולכות וקרבות.
ושירה, היועצת המשפטית של העירייה, שחזותה העדינה לא משקפת את חוסנה הנפשי. היא מגדלת שלושה בנים לבדה, וגם היא כמו אלעד גוררת סיפור קשה, שיתגלה לקראת סופו של הספר.
כל אלו, ועוד דמויות משנה ישתרגו אלה בחיי אלה כשפרויקט הבנייה הכושל מהווה את נקודת המוצא של כולם, תוך כדי שהוא נותן הצצה אל תוך נפשותיהם של כל המעורבים.
בכתיבה קולחת, שהרבה הומור נוכח בה, ותוך כדי קריצה תמידית, כי מה, מי מאיתנו לא מכיר את הטיפוסים? העיר נטולת השם שכתבה עליה סמסון יכולה להיות העיר של כל אחד מאיתנו, וכנ"ל גם הפיל הלבן, שאין עיר בארץ שלא היה בה אחד כזה בתקופה כזו או אחרת.
ספר ביכורים שהכתיבה שלו בשלה, הדמויות מלאות ולא זקוקות לשיוף, ואני רק תקווה שהוא הראשון בשרשרת.

















