ביקורת ספרותית על הרופא הטוב - סדרה לספרות יפה # מאת דיימון גלגוט
ספר טוב

---

אחד המקומות שעבדתי בהם בעבר היה נתון לשקיעה איטית. הבעיה בשקיעה מהסוג הזה היא האיטיות שבגלישה. כאשר אין הרבה כסף, וחלק מהאנשים מתפטרים או מפוטרים, חלק מהחדרים מתרוקן, רמת התחזוקה יורדת, ערימות של שאריות מצטברות על שולחנות ובפינות משרדים, עציצים נובלים, עובדים מגיעים מאוחר והולכים מוקדם, וגם כשהם נמצאים הם לא רואים טעם לעבוד. אבל זה קורה בכזאת איטיות שמי שנמצא בתוך זה לא ממש מרגיש. זה עוד נייר שנערם, ועוד חבילה שהגיעה ולא טרחנו לפרוק, וערימה של פרסומים שעבר זמנם אבל לא עבדנו למיין ולזרוק את מה שצריך, והעזובה מצטברת. מי שהאיר את עיני באותו מקרה היה עובד לשעבר שבא לביקור נימוסין והופתע ממראה עיניו. זה לא שלא ראיתי כל אחד מהפרטים, התמונה פשוט לא התחברה לי לפאזל עד שמישהו שהגיע מבחוץ לא הראה לי אותו.

פרנק הוא רופא בדרום אפריקה. התפקיד שלו די משמים אבל מאוד נוח, יש שם רופאה שמנהלת אותו, צוות קטן של עובדים, ומעט מאוד עבודה. זה מסייע לפרנק להתמודד עם הסיבוכים בחייו האישיים מול הוריו המאוכזבים, אשתו המעוניינת בגט, העדר חברים וחוסר הצלחה מקצועי. הכל טוב ויפה עד שמגיע למקום לורנס ווטרס שהוא רופא נלהב ומתנדב ומעוניין בשינויים, ופרנק רואה את המקום ואת עצמו דרך עיניו של הזר. בית החולים נידח וכושל כי הוא ממוקם בעיירה שאין בה כמעט תושבים, מקום שתוכנן על ידי בירוקרטים כדי לייצר מקומות מגורים ומשרות לאוכלוסיה השחורה של דרום אפריקה, אבל למעשה הוא נטוש מתושביו. בית החולים מוזנח, סובל מגנבות, העובדים מעדיפים ככה כי נוח להם, ומי שבאמת צריך טיפול הולך למקומות אחרים.

אנחנו קוראים את הסיפור מתוך עיניו של פרנק, ועד כמה שזה קשה להבין מתוך דמות המדברת בגוף ראשון, הוא לא איש נעים, או נחמד, או כזה שעושה מעשים טובים או אפילו דובר אמת. המסנן הזה מציג רובד נוסף למציאות שגם ככה היא מדכאת ואינה נעימה. זה לא ספר נחמד או נעים לקריאה, והוא מתאר מציאות שגם היא לא נעימה ולא נחמדה, אבל עדיין נראה לי שווה את מאמץ הקריאה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הרופא הטוב - סדרה לספרות יפה #