ביקורת ספרותית על ים שקט ושפל גלים מאת דונאל ריאן
ספר מעולה

---

שלוש נובלות ועוד קצת ( מה זה הקצת? בהמשך) מרכיבות את הספר הזה. במרכז כל נובלה עומדת דמות גברית אשר סביבה נבנה הסיפור.
כל אחד מהגברים הללו נמצאים בנקודת מפנה בחייו, וכל אחד מהם איבד משהו, וכל אחד מהם מחפש את הדרך. לגאולה, לסליחה, להשלמה, למשהו. משהו חמקמק אבל חוסרו מורגש.

בסיפור הראשון, והסיפור הזה היה עוצמתי ומלא ברגש, מסופר על פארוק, הרופא הסורי אשר איבד לא רק את משפחתו, אלא את כל חייו. כאשר שם את מבטחו באדם חלקלק שהבטיח לו הבטחות שווא, גזר את גורלו במו ידיו.


למפי, גיבור הסיפור השני הוא בחור צעיר ומופנם הגר עם אמו וסבו כשסוד מהעבר אופף את משפחתו. הוא עובד כנהג אוטובוס בדיור מוגן שמסיע את הקשישים למגוון פעילויות המרכיבות את סדר יומם.
למפי איבד את חברתו ולא מצליח להשלים עם הפרידה.


וג'ון גיבור הסיפור השלישי הוא חתיכת טיפוס שהכוח המניע אותו זה בעיקר השליטה באנשים, ונראה שמה שאיבד ג'ון זה בעיקר את עצמו.


ועכשיו לקצת שהזכרתי : בסיום שלושת הנובלות יש מעין פרק סיום, אולי כמו אחרית דבר אשר קושרת בין שלוש הסיפורים. הגיבורים שלכאורה אין ביניהם שום דבר משותף, מסתבר שיש. והם חוברו אחד לשני כמו מעשה רקמה עדין ביותר, והיה קל לפספס את זה, אבל העדינות הזו היא שעושה את הסוף לכזה מהדהד.


הסופר הוא אירי, והכתיבה על תיאוריה לא חפה מהקסם האירי הערפילי והקודר, ובכלל הספר הזה הוא כל כולו אוירה שהקורא מיד נכנס לתוכה, ואני מאמינה שזה בזכות התרגום של שי סנדיק, וזו בהחלט טביעת האצבע של הוצאת לסה המשובחת.


יופי.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על ים שקט ושפל גלים