ביקורת ספרותית על המעניק - המעניק #1 מאת לויס לורי
ספר מעולה

---

אז ככה, אני בדרך כלל לא נוטה לחשוף ככה דברים מהחיים האישיים שלי אבל כל מי שמכיר אותי בחיים האמיתיים שלי יודע שאני בן אדם חרדתי שלא פעם ולא פעמיים יצא ממנו משפט הזה: "אוף, למה החלטות צריכות להיות כאלה קשות? הלוואי שלא הייתי צריכה להחליט בעצמי, הלוואי שהיו מחליטים בשבילי..."
בשלושת הימים האחרונים אני מרגישה שנפל בזכותי לקרוא את הספר הזה, ותנו לי לספר לכם איזה ספר מדהים זה ואיך הוא פשוט השפיע על צורת ההשקפה שלי על החיים.
היום בזכות הספר הזה אני מבינה דברים בצורה אחרת זה כאילו שההבנה שבי הגיע להשלמה שלה.
אני הבנתי כמה חופש הבחירה שיש לנו כבני אדם הוא דבר חשוב, ומדהים ולא ברור מאליו, זה שאשכרה יש לנו את הזכות לבחור איך לחיות את החיים שלו מ- א' ועד ת'. זה שאנחנו יכולים לבחור איך לאהוב או איך לכאוב או איך לדבר או איך הכל.
הספר הזה הזה הראה לי גרסה קיצונית לחיים שבה לתושבים בעצם לא היו הזכויות האלו.
הם לא ידעו מה זה אהבה וכאב אמיתיים הם לא ידעו מה זה להביע דעה או לשאול שאלה או אפילו לחבק חבר כי מבחינתם פעולה כזאת נחשבת לגסות רוח וחוצפה, הם צריכים לדעת לבטא את עצמם בצורה הכי מדויקת שאפשר אחרת יענשו על כך, הם חייבים לפעול לפי הכללים כי אחרת "ישוחררו", הם רשאים לגדל רק שני ילדים בן ובת כאשר הילדים הם אפילו לא באמת שלהם כאשר תפקיד אם- יולדת הוא תפקיד שנחשב למבייש. תפקיד האם היולדת הוא להיכנס להריון ללדת ולתת את ילדיה ליחידות המשפחתיות.
הם אפילו לא בוחרים איך ובמי להתאהב אם הם רוצים לחיות אם מישהו הם צריכים להגיש בקשה והוועדה תשקול את זה ותתאים את הבן אדם הכי מתאים לשיקול דעתה.
אין להם באמת בחירה אין רגש אין חיים או ריגוש אמיתיים.
דרך הגרסה הקיצונית הזאתי בעצם למדתי להעריך את החיים שלי יותר.
למדתי להוכיר תודה על חופש הבחירה שלי, על הרגשות שלי בין אם הם טובים ובין אם הם רעים, למדתי שרגשות הם לא דבר מטופש כמו שאני תמיד נוטה לומר שהם, למדתי כמה הם חשובים, למדתי כמה אני מאושרת שיש לי אנשים שאוהבים אותי כמו שאני אוהבת אותם, למדתי להכיר תודה על החוכמה והיכולות שלי ועל האמונה של אחרים בי שאני מסוגלת לכל, ועוד מלא דברים מדהימים אחרים.
בקיצור אני ממש ממליצה בחום לכולם לקרוא את הספר הזה כי הוא לגמריי שווה את זה ולגמריי גורם לך להוכיר תודה על כל מה שיש לך בחיים מהדבר הכי קטן ועד לדבר הכי גדול.
אם הייתי מבקשים ממני לתאר את הספר הזה במילה אחד הייתי משתמשת במילה "נדיר!"

» ביקורות נוספות של מיסי אל גריי
» ביקורות נוספות על המעניק - המעניק #1