הצד האפל של הרסטורציה
אנה*, הייתה ציירת צעירה ללא גרוש בארנקה, מלאת חלומות וכשרנות שגרה בבית הורי כדיירת משנה. באופן מעורר תהייה היא התגלגלה להיות משחזרת פסיפסים קדמונים בכנסיית הבשורה, מבנה מונומנטלי מבטון, שנבנה בנצרת בשנות השישים, ושילב לתוכו את שרידי הכנסיות העתיקות שנחשפו ביסודותיה, אותה תכנן ג'ובאני מוציו, אדריכל איטלקי, שבעיני כילד נראה קשיש אנרגטי, בערבים בהם ראיתי אותו פוקד את חדרה של אנה, כשהוא נכנס אליה בשקט מהכניסה האחורית.
אחר שנים הבנתי שבכנסיה הזאת התרחש נס, לא רק למרים הבתולה, אלא גם לאנה שהכרתי, והיא מצאה עבודה כרסטורנטית של אמנות נוצרית קדומה וקדושה, באחת מהכנסיות החשובות לנצרות.
אחרי שנים רבות, ראיתי אותה בתוכנית טלוויזיה בערבית שעסקה בעבודתה כמי שידועה בתחומה. והבנתי שבחלק מסיפורי הרסטורציה הכנסייתית, קיימת היסטוריה לא ידועה, ולעתים אפלה.
משחזרים, לא פעם נותרים בצל האומנים הגדולים, למרות שהם מבצעים עבודה מדהימה, לעתים בטכניקה עתיקה שנעלמה מהעולם, או מקבלים החלטות פרשנות משמעותיות לאופן בו היצירה תיראה בסיום השחזור, אך ממעיטים להעניק להם את הקרדיט. כך קרוב לוודאי הוא גורל אנה, שעל אף כישוריה הרבים, נותרה אלמוניות כאמנית הידועה למעטים בלבד הקרובים לאמנות הכנסייתית.
לא הייתי ניזכר בסיפור הזה, אלמלא קראתי את סיפרו של דורון לוריא, חשיפה כפולה, שנושאו הוא תמונה שהתגלגלה ללוריא, שהיה מתלמד ללימודי רסטורציה, ולהפתעתו גילה תמונה בת שלוש מאות שנים, שמתחתיה קיימת תמונה נסתרת נוספת מעוררת תהייה, שתי דמויות נשים המצוירות האחת על גבי השנייה. מי הן הנשים, מיהו צייר התמונה ומי זייף את תמונה השנייה מעליה ומדוע? לוריא מוליך אותנו למסע בלשי מרתק חוצה ערים ותקופות בעקבות גיבורי התמונה.
לוריא, המשמש רסטורטור של מוזיאון תל אביב, כתב את ספרו על בסיס עבודת דוקטורט, אך הוא איננו ספר אקדמי, אומנם הוא מבוסס על ידע מקצועי, וידע רחב בתחום האמנות, אך הוא מונגש וקליל, באופן בו הוא מכיל בנוסף לסיפור שחזור התמונה, וההתחקות אחרי ההיסטוריה שלה, אנקדוטות על רסטורנטים כזייפנים, על קניית ציור לכאורה לא יקר שהתגלה כרמברנדט, על השחתת יצירות אמנות בטעות, כמו העובדה שפועל המוזאון, חשב שהעטיפה של כריסטו האורז כל דבר, היא רק עטיפת היצירה והסיר אותה, מה שגרם לאי נעימות, בשעה שהסבירו לאמן את הטעות. או גם סיפור על אשת חברה שבאירוע במוזיאון שאלה את דורון למקצועו והוא השיב לה רסטורטור,
והיא אמרה זה מאוד נחמד, אבל באיזה מסעדה אתה עובד?
הספר כתוב בפורמט יפה, הוא מלווה בצלומי תמונות, בנספחים מאירי עיניים, המענקים חוויה לחובבי האמנות וההיסטוריה, לאלה שאוהבים את התוכנית עתיקות על הדרך, באופן שבה באמצעות חפצים מספרים על היסטוריה אנושית, על בני האדם הקשורים בתמונה, חלקם הם גיבורי עלומים שעלו לרגעים מתהום הנשיה, כמו הקורטיזנה מוונציה בעלת מיטת הזהב.
****
*אנה – הוא שם בדוי, בכדי שידה הארוכה של הכנסייה לא תשיג אותה, ואם ינסו להאשים אותי בעלילת שווא נגד הכנסייה, אטען שלא היו דברים מעולם.












![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)





