ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בנובמבר, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
מה באמת מעיק על אלכס פורטנוי? האם העובדה שכל העולם היהודי יושב על כתפיו? האם העובדה שהוא בסה"כ בן למשפחה יהודית בניוארק, ניו-ג'רזי, ארה"ב? האם היותו שטוף זימה, מכור לפורנוגרפיה לו היה חי בעידננו הממוחשב? כל התשובות כנראה נכונות ולכל אחת משקל משלה לחוד וביחד. תלוי בארוע.
אלכס נולד ב-1933 וכשהתחיל לעשות שפשופים היה בן 13, רק שנה לאחר שהנאצים פגעו באבי-אבינו. אלא שהוא רחוק ובטוח בניוארק ושום דבר לא יכול לפגוע בו פרט לאמו, אביו והיותו יהודי שטוף זימה ומכור לאוננות. בניוארק החיים הם כמו בגטו מרצון, עם שפה בז'רגון המתאים, השכנים הדומים, הביטחון בריחוק היחסי מהגויים. השיח בביתו מוכר לי, הרי מהמוצא היהודי-פולני הוא ממש כמוני. ממש כמוני הוא אוכל/אכל געהאַקטע לעבער, טשולנט, רוגאלעך, גפילטע פיש, מצה בריי ועוד.
אלכס מתפלא, בעודו מתארח באייווה אצל משפחה נוצרית, שהדיבור באנגלית נועד להיות נינוח ואדיב, ולא לירי מטחי עלבונות ומסע ויכוחים בלתי נגמר כבביתו. בוקר השבת הוא זמן לאכילה נינוחה ועיסוק בתחביבים. בביתו, זה הזמן הלחוץ של המשפוחה המלוכדת והממולכדת יחד בדירה. איזה אסון.
אבל זה לא העיקר בספר. העיקר הוא מסע השפרצות הזרע בכל צורה ומין, כל עוד המין הטרוסקסואלי, בצרפת, בבית השימוש בכל מקום וכמה פעמים ביום, באוטובוס, בשעת שיחת מיון לצבא. אין מקום שלא מתאים לזה וההתזות מגיעות לעין שלו עצמו וזה שורף עד כדי מחשבה על קניית כלב נחיה ליהודי הראשון שהתעוור מאוננות. אפילו המנורה בתקרה זכתה לביקור הזרע.
חשוב לציין שרות במאתיים ומשהו עמודים משעשע לא מעט בסיפור היהודי המאונן. יהודי נודד יש כבר, גם מלווה בריבית. למה לא יהודי מאונן, נוירוטי? צריך קצת לחדש סטריאוטיפים ואין זמן טוב מזה לאחר התופת של המלחמה ההיא, לא צריך לציין שנה ושם, כולם יודעים.
בסולם התקינות הפוליטית מ-1 עד 10 רות היה זוכה ל-0 עגול. הוא יורה כולם, לכל כיוון, מעל ומתחת לשמיכה, כמה פעמים ביום וקורא לזה שלשול, שאמו דורשת להכנס אחריו ולבדוק את התוצרת, שמא אז תתגלה צורת המחלה האנושה. אלכס ממהר למשוך בידית השטיפה...
והשיא? לא השיא שבביאה, השיא שבנסיעה, הנסיעה לישראל, למצדה, ליפו, לחיפה לבין שאן. דווקא בישראל חווה אלכסנדר פורטנוי הבוגר, עתיר ההשפרצות וההזקפות את צמד השפלות חייו: אימפוטנטיות אל מול חיילת ישראלית קטנה והשפלה רוחנית ואחריה גופנית מידי קיבוצניקית ג'ינג'ית נמרצת.
דוקטור, אתה מקשיב?
קראתי בתרגום הישן והוא מ-ז-ע-ז-ע.
41 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מדויק מאוד עמיחי.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
חבל. הסקירה עושה עוול לספר, לדעתי.
אתה מתייחס בסקירה רק לרובד הגלוי, הסנסציוני במידה, והמובן מאליו. לדעתך זה העיקר, ולדעתי לא. הכתיבה של רות בכלל, וגם בספר הזה, עוסקת בזהות היהודית האמריקנית בעיקר. סופרים יהודים מעטים מאד כתבו באופן גלוי, מפורש ומפורט כל כך על הגוף. מצד אחד יש כאן סיפור על צעיר, אינדיבידואל, מקבוצת מיעוט החיה בארה"ב (סיפור דומה יכול להיכתב לדוגמה על ידי צעיר ממוצא פקיסטני בלונדון. ויש כבר מי שעשה את זה) ועל טלטוליו הגופניים והנפשיים, אך מצד שני יש את המבט פנימה אל המשפחה, אל "האופי היהודי", אל הלחצים הפנימיים, אל המתח שבין המשכיות ושינוי שמקבל צבע ואופי משלו בכל דור מחדש. החוויה המביכה במדינת ישראל מצביעה בדיוק על זה. על הגופניות האחרת, האלטרנטיבית, שיהודי יכול לחוות בהקשר אחר ובצורת קיום שונה לחלוטין. הספר הזה הוא חתיכה בפאזל רחב יותר שרות בונה במכלול היצירה שלו. למי שמתעניין אני ממליץ להתחיל ב"שלום לך קולומבוס", קובץ הסיפורים המוקדם של רות, שממנו אפשר להבין מה העסיק אותו כל חייו, כאדם, כיהודי וכסופר. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אלה אמירות ידועות: אני חי בשביל לאכול ולהבדיל, אני אוכל בשביל לחיות. הצרפתים חיים בשביל
לאכול.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מורי, אם פספסתי משהו או אני קצת קשה הבנה אז אני מתנצל.
לגמתי כוס יין אחת יותר ממה שהייתי צריך בארוחת הצהריים המוקדמת והיא איננה הטיבה איתי, ייתכן ולא קראתי היטב.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
גדי, זה להבדיל מאני אוכל כדי לחיות.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אתה חי על מנת לחיות, לא כדי לאכול.
האוכל, המזון הוא תנאי לקיום הזה לא פחות מספורט, ושגרה בריאה ובריאות נפשית איתנה.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אני מרבה בויטמינים, אבל באוכל אני די חופשי. אני הרי חי כדי לאכול.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מורי זו לא מכה. זאת הייתה הלצה.
זה חשוב אבל זה פשוט הפך להיות משהו חסר פרופורציות, אפשר להגיד שזו סגידה לאורח חיים אחר.
אני בעד אורח חיים בריא אבל לא בהגזמה פראית. |
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה על ההמלצות אבל אוותר עליו, לעת עתה, מלבד שני הספרים האלה.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אני נוטה להסכים עם Rasta ומור.
יחד עם זאת אני מבין את חוסר הנוחות, אבל תמיד תוכלי לשוב אליו בעתיד. וגם אם לא תאהבי, לפחות תדעי שנתת לזה סיכוי. זה גם משהו.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, אין טעם להטמין את הראש בחול. הרי רות לא באמת כותב על רק מיניות וזימה.
הוא לא פורנוגרף.
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ובכן, לא חושבת שאנסה אותו מלבד ספריו נמסיס וכלאדם.
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
וזה לא שהוא כותב ספרים רק על זה, הספרים מלאים ברעיונות ונושאים מעניינים שמדברים אל כולנו ויכולים לגעת בכולנו כשמיניות היא חלק מהעניין.
"כלאדם" ספר מעורר מחשבה ומרגש וקשה, חבל לפספס, אין בו מיניות ואני בטוח שתתחברי. הוא סופר מבריק. |
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ראסטה- אבל כשזה בכל ספר כמעט, זה לא נעשה משעמם, מעיק או בנאלי?
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זימה היא חלק מאיתנו סקאוט, לא צריך להתכחש אליה והיא לא דבר רע.
זה בסדר לכתוב עליה כל עוד המסר והתוכן לא הולכים לאיבוד, ורות' יודע לעשות את זה מצוין, הוא יודע להשתמש במיניות שלו ולקשר אותה לפן הנפשי-פסיכולוגי, יש פואנטה, יש עומק, היא לא סתם שם. |
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
כמה אפשר לכתוב על דברים זימתיים?
ואני רוצה לקרוא את נמסיס שלו, נראה לי שהוא נקי יחסית. |
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
"כלאדם" הוא ספר נקי ממיניות, ספר קשה.
גם "סופר הצללים", הראשון בטרילוגיית צוקרמן, נקי ולגבי השאר אני לא כל כך בטוח. עכשיו קורא את השני "צוקרמן ללא כבלים" בינתיים די נקי, השלישי "השיעור באנטומיה" שמעתי שזימתי עד מאוד. |
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
באמת שכחתי את חתיכת הגזר שמקשטת את האפרוריות.
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זימה, ובכלל תוכן הגובל על פורנוגרפיה: קשה
לא להיתקל באלה, אצל פיליפ רות. אבל למי שמחפש חומר קריאה יחסית נקי ועדין, אמליץ על "הכתם האנושי" ו"הקנוניה נגד אמריקה". (ואולי יש אחרים, אני לא קראתי את כל יצירותיו.) בהחלט, יש להתרחק מהרומנים ש"צוקרמן" מופיע בכותרתם.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
כן, באמת מכה.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הילדים שלי מאוד בררנים לגבי מזון.
הם לא מוכנים לנסות.
ומאז שהם נחשפו למהפכת הבריאות, אפשר לומר שחיי לא תענוג. עם כל הכבוד לקוואקר שיבולת שועל וגרעיני צ'יה, אני גם בן אדם. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הגזמת, ראסטה. מה פתאום אפור.
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
איכס..
פרפר, לא רק גפילטע, כל המטבח הזה הוא חוסר הבנה קולינרית אחד גדול. והכל אפור, למה הכל אפור?! |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
רגל קרושה גם לא ממש מדבר אלי.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
גפילטע פיש זה מעדן.
גם רגל קרושה זה מאוד טעים אבל יש אנשים שחולקים על כך.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
פרפר, היושן מעלתו. היום בעידן התקין פוליטית, כבר שום דבר לא מצחיק ואי אפשר
להצחיק עם שום דבר.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הביקורת מצחיקה, אבל הספר נראה לי מיותר ומיושן, לאו דווקא בגלל התרגום.
וגפילטע פיש זו המצאה שרק פולנים חסרי הבנה קולינרית מינימלית היו יכולים להמציא. ירוחם השם. :-) |
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זה לא מאה אחוז של הספר.
זה בערך 75% ממנו. השאר זה "אכלו לי, שתו לי, עשו לי..." |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זה לא מאה אחוז של הספר, אבל זה בא לתמוך באחת או יותר ממאות הנוירוזות של העם
היהודי.
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מורי- אם זה קטע שניים, וואלה בסדר, אבל כשזה כבר נהפך למרביתו של הספר, אם לא כולו, זה מעיק והספר מאבד מהיופי.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
צחקתי
גם את צחקת, לא? |
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זשל"ב- שלא תעז...
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, מה בדיוק מחריד בזה? בספר זה בעיקר מצחיק.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, מקווה שלפחות הצלחת ״לגמור״ את הספר ושלמרות שנתת לו רק ארבעה כוכבים, הוא כן גרם לך קצת להשפריץ מרוב התרגשות.
כתיבה וסיגנון התבטאות כאלה יש רק לך... סקאוט - נראה לי שאני אחכה לסרט XD |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
Pulp, אימפוטנציה על אדמת הקודש ומחיילת במדים. יהודיה הכריעה אותו.
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מה שכן...אני כבר יודעת איזה ספר לקנות לזשל"ב ליום הולדת..
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
וכמה אירוני שזה קורה לו בישראל..
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נשמע ספר מחריד ומסכימה עם רותה.אם זה קטע שניים, וואלה בסדר, אבל כל הספר מבוסס על זה? נשמע מעיק אבל יפה שאהבת.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ואלה משעמע.
האין ליהודים נוזל זרע? האין הם אוהבים להשפריץ?מה הביג דיל? ליהודים יש חלק 'חשוב' בהבניית עידן הפורנו הנוכחי .
אממה האחרית נשמעת מבאסת: אחרי כל "האימונים", בסוף אימפוטנציה??? |
|
בר
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הסקירה הזו הצחיקה אותי נורא
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מחריד בטח שלא. ידוע ומפורסם בטח שכן.
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נשמע לי מחריד
אך מהעיניים שלך
ו4**** התענגת מאושר. הוא מחוץ לרשימה בינתיים. |
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נו, זה ספר בסדר.
רוב ההתפעלות ממנו כשיצא נגעה לשני תחומים: 1) שיהודי תיאר פנטזיות מיניות של נער מתבגר מצוי (יהודי! העם הקדוש, כן?) ו 2) שנראה שעד אז נזהרו מתיאורים מיניים מפורשים ובוטים בספרות הרגילה. מה שיש בספר הזה זה בסך בכל פרישה של מחשבות ורעיונות של מתבגר, למי שלא מכיר. זה משעשע קצת (מאד קצת) ומסתמך בעיקר על מצבים מביכים כדי לשעשע. לא מדהים בשום צורה, לדעתי. (ואני יודעת מה זו ביאה). |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אתם יודעים מה זה ביאה?
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקירה משעשעת מורי ..
כמעט וגרמת לי לפתוח מטרייה :) |
|
פואנטה℗
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
טום־באַלאַלײַקע, פֿריילעך זאָל זײַן
איז דאָס נאָרמאַל?? |
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
גם אני מסכים. ובכלל כמו כל דבר בחיים, כשזה יותר מידי זה כבר מעיק.
|
|
אָמוֹן
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מה שרותה אמרה.
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
כאן היא חלק בלתי נפרד מהעלילה והיא חשובה לטקסט ולהבנת דמותו של פורטנוי, והיא בעיקר משעשעת.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בספר הזה היא לרוב מצחיקה ומחזיקה אותו כשלד. אפשר לחשוב בשלב מסוים שיש כאן הגזמה,
אבל להמצאות אין קץ.
|
|
רותה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
זימה זה
חלק מהחיים,ואם היא משולבת בטקסט זה בסדר גמור.
הבעיה מתחילה כשהיא משתלטת על הטקסט, ואז זה כבר גועל נפש. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אמון, אין כמו גפילטע פיש, אבל מתוק. קראתי שמונה של רות, שלושה אהבתי.
למה אתה מתנגד לזימה, אמון? רואה בזה פחיתות כבוד לטקסט?
|
|
אָמוֹן
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקירה טובה לא חשבתי שתקרא ספר של פיליפ רות, אבל מהתיאור שמסרת הספר יותר מידי זימתי בעבורי. דרך אגב בלי קשר לעדות או מסורות, לדעתי לגפילטע פיש יש טעם של בוץ. אבל מה אני מדבר? אני לא פולני.
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מהדורות ישנות של הספרים שלו הן בלתי קריאות בעליל, באמת מזעזע.
לפני שקראתי את סופר הצללים התחלתי את "חיי כגבר" וזה היה בלתי אפשרי עבורי להתקדם יותר מכמה עמודים, נורא.. צחקתי הרבה במהלך קריאת הספר וגם לי היה קל להזדהות, בעיקר עם מערכת היחסים של אלכס ואמא שלו. תודה על הסקירה מורי. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ודרך אגב, זו מהדורת 1970.
|
41 הקוראים שאהבו את הביקורת