“מה באמת מעיק על אלכס פורטנוי? האם העובדה שכל העולם היהודי יושב על כתפיו? האם העובדה שהוא בסה"כ בן למשפחה יהודית בניוארק, ניו-ג'רזי, ארה"ב? האם היותו שטוף זימה, מכור לפורנוגרפיה לו היה חי בעידננו הממוחשב? כל התשובות כנראה נכונות ולכל אחת משקל משלה לחוד וביחד. תלוי בארוע.
אלכס נולד ב-1933 וכשהתחיל לעשות שפשופים היה בן 13, רק שנה לאחר שהנאצים פגעו באבי-אבינו. אלא שהוא רחוק ובטוח בניוארק ושום דבר לא יכול לפגוע בו פרט לאמו, אביו והיותו יהודי שטוף זימה ומכור לאוננות. בניוארק החיים הם כמו בגטו מרצון, עם שפה בז'רגון המתאים, השכנים הדומים, הביטחון בריחוק היחסי מהגויים. השיח בביתו מוכר לי, הרי מהמוצא היהודי-פולני הוא ממש כמוני. ממש כמוני הוא אוכל/אכל געהאַקטע לעבער, טשולנט, רוגאלעך, גפילטע פיש, מצה בריי ועוד.
אלכס מתפלא, בעודו מתארח באייווה אצל משפחה נוצרית, שהדיבור באנגלית נועד להיות נינוח ואדיב, ולא לירי מטחי עלבונות ומסע ויכוחים בלתי נגמר כבביתו. בוקר השבת הוא זמן לאכילה נינוחה ועיסוק בתחביבים. בביתו, זה הזמן הלחוץ של המשפוחה המלוכדת והממולכדת יחד בדירה. איזה אסון.
אבל זה לא העיקר בספר. העיקר הוא מסע השפרצות הזרע בכל צורה ומין, כל עוד המין הטרוסקסואלי, בצרפת, בבית השימוש בכל מקום וכמה פעמים ביום, באוטובוס, בשעת שיחת מיון לצבא. אין מקום שלא מתאים לזה וההתזות מגיעות לעין שלו עצמו וזה שורף עד כדי מחשבה על קניית כלב נחיה ליהודי הראשון שהתעוור מאוננות. אפילו המנורה בתקרה זכתה לביקור הזרע.
חשוב לציין שרות במאתיים ומשהו עמודים משעשע לא מעט בסיפור היהודי המאונן. יהודי נודד יש כבר, גם מלווה בריבית. למה לא יהודי מאונן, נוירוטי? צריך קצת לחדש סטריאוטיפים ואין זמן טוב מזה לאחר התופת של המלחמה ההיא, לא צריך לציין שנה ושם, כולם יודעים.
בסולם התקינות הפוליטית מ-1 עד 10 רות היה זוכה ל-0 עגול. הוא יורה כולם, לכל כיוון, מעל ומתחת לשמיכה, כמה פעמים ביום וקורא לזה שלשול, שאמו דורשת להכנס אחריו ולבדוק את התוצרת, שמא אז תתגלה צורת המחלה האנושה. אלכס ממהר למשוך בידית השטיפה...
והשיא? לא השיא שבביאה, השיא שבנסיעה, הנסיעה לישראל, למצדה, ליפו, לחיפה לבין שאן. דווקא בישראל חווה אלכסנדר פורטנוי הבוגר, עתיר ההשפרצות וההזקפות את צמד השפלות חייו: אימפוטנטיות אל מול חיילת ישראלית קטנה והשפלה רוחנית ואחריה גופנית מידי קיבוצניקית ג'ינג'ית נמרצת.
דוקטור, אתה מקשיב?
קראתי בתרגום הישן והוא מ-ז-ע-ז-ע.”