ביקורת ספרותית על הנשים שעל החוף מאת טובה אלסטרדאל
ספר טוב

---

בשנת 1988 נסעתי אל סקנדינביה, טיילתי בדנמרק ובשבדיה, כבר אז ראיתי את המהגרים שמראם החיצוני כל כך שונה מבני המקום.
נושא המהגרים רק הלך והתעצם ברבות השנים, למדינות סקנדינביה יש מדיניות של סובלנות כלפי המהגרים ומקבלים אותם למדינותיהם.

הכל התחיל כשפטריק בן זוגה של אלי, עיתונאי חוקר מניו יורק נעלם בפריז, הוא השאיר הודעה סתמית, במקביל הגיע אל אלי חבילה עם יומנו ורמזים בתוכה ומאז לא נודעו כל פרטים על מיקומו של פטריק, הוא יצא אל פריז בשליחות עצמו, תחת מסווה של חסות עיתונו, הוא עסק בכתבה בנושא של המהגרים וניצולם לרעה, עבדות, ניצול מיני ועוד עוולות למינהם, פטריק מצליח להגיע ללב ליבו של הארגון תחת כיסוי ואז נעלם.
אלי, בת זוגו,בהריון ,מחליטה לצאת לפריז בעקבות הרמזים, מנסה לאתר את פטריק, היא מגלה כי את רוב חסכונותיהם פטריק לקח, היא מחליטה לצאת לדרך.
אל עלילה זו נשזרות עוד שתי עלילות, באחת של בחורה שבדית שנתקלת בגופת מהגר על חוף הים בדרום ספרד, ומהגרת אשר נשמטה אל החוף בדרום ספרד ובורחת מפני רודפיה.
אלי, בחיפושיה אחרי פטריק מגיעה אל כל המקומות החשוכים שלשם הגיע פטריק בחקירותיו, הוא עמד לחשוף דבר גדול מאד, היא נתקלת בדמויות שהיו חלק מפטריק, היא נתקלת בפליטים רדופים בשינוי זהויות ובשחיתויות נוראיות עד הגילוי הנורא מכל.

כל הסיפורים שזורים זה בזה, ותוך כדי עוד ועוד גילויים גם אלי מגלה גם על עצמה בסיום מותח ומפתיע מאד.
עיקר הספר הינו הצפה של נושא המהגרים, הפליטים בני לא בית אשר חייהם רדופים מנוצלים ובעיקר בסכנה קיומית, מתגודדים ומצטופפים בסוג של גיטאות גם באירופה
וכן, כך גם בארץ.

מומלץ

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על הנשים שעל החוף