ביקורת ספרותית על הארי פוטר וחדר הסודות - הארי פוטר #2 מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר מעולה

---

הארי פוטר בן ה-12 חוזר לשנת הלימודים השנייה שלו בהוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות, לא לפני שמגיע לחדרו גמדון בשם דובי ומזהיר אותו לא להגיע לבית הספר, כי אם יחזור - יקרה אסון.
מכאן, רולינג מגישה לנו ספר מתח-פנטזיה מרתק שכולו מסתורין אחד גדול.

הארי מחליט לחזור להוגוורטס למרות הסכנות הטמונות בכך, כמובן מאחר שאינו מסוגל לסבול את הדרסלים האיומים - הדודים איתם גר.
אנו מבינים שהספר מיוחד עוד בתחילתו, כאשר רולינג מציגה לנו את כישרונה המופלא והדמיון הפורה כבר בדרך ההגעה של הארי לבית הספר - במכונית מעופפת, ועוד כמה פרטים מפתיעים.
הכתיבה שנונה, מה שכביכול מציג את הספר לילדים ונוער, אולם גם מבוגרים כמובן יכולים להנות ולאהוב את הספר לא פחות.

הספר מתחיל להיות רציני יותר כאשר חתולה, רוח רפאים ותלמיד נמצאים מאובנים בלי שום סימן למי שעשה את זה - חוץ משיטפון מחדר השירותים הישן והמקולקל, וכתובת משונה שנכתבה בדם על הקיר.
הארי וחבריו הטובים רון והרמיוני לא מסוגלים להניח לדבר, והם מתעקשים לפתור את התעלומה לפני שיקרו מקרים נוספים. אחד מהאלמנטים הקטנים שיוצרים מתח בספר הוא מירוץ נגד הזמן - אנחנו רוצים שחברינו ימצאו את הפושע לפני שאנשים נוספים יתאבנו. עדיין הספר בעיקרו הוא מסתורין.

לדעתי הגאונות שבכתיבה של הספר (ובעוד כמה ספרי הארי פוטר) היא שרולינג מצליחה לשתול לנו רמזים במהלך הספר מבלי שאנחנו שמים לב, ורק בסוף הכל מתחבר לנו בראש.
אהבתי את הספר בעיקר בגלל פרקים מסוימים, למשל הקטעים עם היומן הסודי, העכבישים והנחש, שזכורים לי במיוחד. סיימתי לקרוא את הספר בפעם השלישית (כי קודם קראתי את זה בגיל שלא זכרתי לגמרי), ואני מניח שעוד אקרא אותו שוב בעתיד.

הכתיבה קולחת ובסוף כל פרק מיד רציתי להתחיל את הפרק הבא, העלילה שמרה על קצב מותח לאורך כל הספר, ומהספר הזה כבר מתחילים להבין איך הסיפור של הארי פוטר הופך מורכב יותר, וזהו ספר חשוב להבנת קטעים מסוימים בהמשך הסדרה.

כל קורא יכול לאהוב את הספר כי אין בו משהו שלא מתאים לקהל יעד מסוים. אני חושב שגם מי שלא אהב את הספר הראשון, עדיין יכול לאהוב את הספר השני אם יקרא מבלי לדעת את הסוף (זאת דעתי, ואני אציין שיש קוראים שאהבו יותר את הראשון).
סתם אם מישהו רוצה לדעת - אפשר לקרוא את הספר השני מבלי לקרוא את הראשון, פשוט לאף אחד לא צריכה להיות סיבה לעשות את זה. אם כבר מתחילים לקרוא הארי פוטר, ברור שעדיף מהראשון.
בקשר לסרט: הסרט מצוין ונאמן לספר ככל האפשר; כמעט ואין קטעים שהיו בספר ולא היו בסרט או להפך. הספר הוא הכי קצר בסדרת הספרים (חוץ מהראשון שקצר יותר), והסרט שמבוסס על ספר זה הוא הכי ארוך בסדרת הסרטים. 340 עמודים שעובדו לשעתיים וחצי בצורה מיטבית.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על הארי פוטר וחדר הסודות - הארי פוטר #2