ביקורת חדה ומשעשעת

מאוד מעריך את הביקורת, כבל.

אני ממש אוהב את התמונת פרופיל שלך, כבל מעריך.

איך שאני צחקתי...
סופסוף מישהו מעז לרדת על מלך היהודים!
לכשלעצמי, אם רק היה מבקש, הייתי הופכת מייד למאהבתו!
אני גרופית נואשת בכל הכרוך לביאליק...

איפה שזלזל צונח על גדר, תרנגולות עפות על עצים, ולדוכיפת זהב על דקל יש אפרוחים (-:

אלעד זה רק מוכיח שהוא לא הפריד בין שירי המבוגרים והילדים - כולם ביטאו אותו. המוטיבים תמיד חוזרים. שתי הבובות/הנערות שהבאת, ובמיוחד חוזר מוטיב הציפור ברבות מיצירותיו (הכניסיני, "גוזל רך נשתכחתי מלב" - אל מול שירי הילדים שחוזרות הציפורים. אגב - כשהוא כותב ש"ישן לו אפרוח" הוא כנראה מתייחס לגוזל. תרנגולות לא עפות על עצים.)
הוא הביע את עצמו בפני אנשים - לא משנה באיזה גיל הם.

אלעד, יופי של תגובה המקשרת את עולם הילדים עם עולם המבוגרים!
ואם כבר הזכרת את השיר 'הַבְּרֵכָה', הוא כמובן מומלץ לכבל מעריך ולכל חברי סימניה כאחד השירים המופלאים ביותר שכתב ביאליק (אפשר למצוא את השיר בפרוייקט בן יהודה וגם בספרון הקטן של שירי ביאליק שלמדו אי אז בבית הספר).

כנראה לא שילמת על השיר המלא :-)
אם תצליח לשים ידך על הDVD היקר מפז "רוץ בן סוסי" של אמן הציור בחול, יבגני סברדלוב, הנכדה כנראה תהנה:
https://www.youtube.com/watch?v=YX59YaFpYCE

אלי,
התכוונתי שמתוך מכלול יצירותיו קיבלו שירי הילדים תהודה גדולה יותר, וחבל קצת מבחינת מכלול היצירה העשירה שלו.
מסכים שיש מאחורי שירי הילדים מחשבה, קריצות למבוגרים, ואהבה גדולה לשפה.

דוגמאות להקבלות מעניינות:

את צילי וגילי (מי משתיהן יפה יותר?) אפשר אולי למצוא גם ב"אחת, שתים":

שְׁתַּיִם הָיוּ לָאַלְמָנָה:
אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת לְבָנָה.
לֹא עֲלָמוֹת – מַרְגָּלִיּוֹת,
פְּרֵדוֹת נָאוֹת וִיפֵיפִיּוֹת,
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פְנֵיהֶן –
וַאֲנִי אָהַבְתִּי שְׁתֵּיהֶן.
אַךְ אֵין מַגִּיד, אַךְ אֵין פּוֹתֵר,
מִי מֵהֶן אָהַבְתִּי יוֹתֵר.
עָבְרָה עֵת, לֹא אֵדַע כַּמָּה,
וָאֶתְמַהְמָהּ, וָאֶתְמַהְמָהּ.
פִּתְאֹם בָּא הַשֵּׁד וַחֲטָפָן –
שֵׁד גְּדָל-בְּלֹרִית וְשֵׁד גְּדָל-שָׂפָם.
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, גֹּלֶם,
רַוָּק זָקֵן עַד הָעוֹלָם.
וּמִכָּאן לְכָל-הַנְּעָרִים
מוּסַר הַשְׂכֵּל וּמֵישָׁרִים:
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע –
הִזְמִין אֵל לְךָ אִשָּׁה – בְּחַר-בָּהּ!
אַל תִּתְמַהְמָהּ, אַל תְּאַחֵר,
שֶׁמָּא יְקַדֶּמְךָ אַחֵר.

את האפרוח הישן אפשר למצוא ב"ברכה" (ותודה לפרפר!):

וּלְשׁוֹנוֹת רוּחַ קְטַנּוֹת, מְתוּקוֹת, פּוֹשְׁרוֹת,
כִּלְשׁוֹן פִּי-תִינוֹק רַךְ עַל לְחָיֵי אִמּוֹ,
כְּבָר יָצְאוּ בָעֲלָטָה לְפַיֵּס אֶת-הַיַּעַר
מִצִּנַּת לַיְלָה וּמִזַּעְפּוֹ.
וּבוֹלְשׁוֹת הֵן רַכְרַכּוֹת, קַלּוֹת, נוֹחוֹת, בֵּין-הֶעָלִים
מְשׁוֹטְטוֹת מִסְּבָךְ לִסְבָךְ, מֵעֵץ לַחֲבֵרוֹ,
מְלַקְקוֹת אֶת-חֲלֵב הָאֵדִים הַלַּבְנוּנִים
אוֹ נוֹפְלוֹת אֶל פִּי קֵן וּמְזַעְזְעוֹת שָׁם שֶׁלֹּא מִדַּעַת
נוֹצָתוֹ שֶׁל אֶפְרוֹחַ רַךְ וְיָשֵׁן – –

ואפילו ה"ציף ציף פי פי" מצוי בשיר היפהפה "בשל תפוח":
וּבְקוֹל עֲנוֹת “פִּי-פִּי, צִיף-צִיף”
מִבֵּין עֳפָאיִם כַּנְפֵי רְנָנִים
בְּשָׂפָה בְלוּלָה יְשׁוֹרֵרוּ.
גַּם-מֵעַי הָמוּ זְמִיר עֲדָנִים
וּפִזְמוֹן חָדָשׁ יְעוֹרֵרוּ –
וּבְקוֹל עֲנוֹת גַּם “פִּי” גַּם “צִיף”
תִּפְצַחְנָה סָבִיב כַּנְפֵי רְנָנִים.
...
פִּזַּזְנוּ, שַׁרְנוּ וַנְּהִי כִילָדִים,
וּכְמוֹ הִתְעָרְבוּ בְשִׂמְחָתִי
גַּם בְּנֵי הַשִּׁיר וּפְרִי הַמְּגָדִים.

צהריים נעימים.
אלי - כמה נפלאה המילה הזו, מצלול. לדאבוני, גם כשהקראתי את השיר בקול רם כשלה לשוני ולכן גם המצלול והמשקל לא היטיבו לכפר על המסר הסתום.

פואנטה - כמדומני, "בום-טראח" שייך ליצירה אחרת המהווה נכס צאן ברזל, והיא "מעשה בחמישה בלונים". אל נא נערבב בין שמחה לששון.

פרפר צהוב - בספר דנן, השיר מופיע בגרסתו המקוצרת ולכן על הטענות להישלח לעורך ולא לקורא תם כמוני. בעניין המחיר, אני סבור שיש לנקוב בסכום שערורייתי ואז לנהל משא ומתן כבאחרון השווקים. זוהי ישראל, ידידי.

פרפר תודה על השיר המלא והמנוקד. עצם אי הבאת השיר השלם שוללת אפשרות לבקר כהלכה.
נשמע כמו דוב שחצן מאוד

חביב, אבל מומלץ להביא את השיר המלא:

בָּא, בָּא - מִי הַבָּא?
דֻּבׇּא רַבָּא, רַבְרְבָא!

צוֹעֵד צָעֹד וְהִתְרַפּוֹת,
כֶּבֶד בָּשָׂר, כֶּבֶד כַּפּוֹת,
נַפְּצוּ סִירוֹת, שִׁבְרוּ סַפּוֹת,
עִרְכוּ שֻׁלְחָן, פִּרְשׂוּ מַפּוֹת,
קַדְּמוֹ פָּנָיו בַּכֵּילַפּוֹת.

בָּא,בָּא - בָּרוּךְ הַבָּא,
דֻּבָּא רַבָּא, רַבְרְבָא!

אני לא מכיר את הספר הזה, אבל השיר חביב ונעים לאוזן.
יש לי את שני הספרים הבאים שלו לילדים והם מצויינים:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=1981

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=453346

דרך אגב, לפי תג המחיר שהדבקת לספר נראה שאתה מאוד רוצה להשאיר אותו אצלך :-)

אדיר מילר עם סיר בסירים.

אכן, לא כל יום בא לשכונה בחור חדש ובום-טראח כבל עם ועדה על ההתחלה.
שקלת לתת שירותי סבאות להשכרה?
יד ראשונה או תמורת הובלת תכולה / פינוי-בינוי / מיסוי-כיסוי / ניקוי-עיסוי / פיתוי-פיצוי / מינוי-סמוי

אלעד - לא נראה לי שביאליק היה מצטער על תהודתם של שירי הילדים שלו, רואים שהוא השקיע המון בכל פסיק. זה לא שהוא אמר "בוא ניכנס גם לשוק ספרי הילדים ונעשה מרצנדייז"... זה לא תמיד היה כמו מה שהולך היום -התייחסות לתכנים לילדים בזלזול (ומכאן גם חוסר הרצון להיות מזוהה ככותב לילדים).

אהבתי את הביקורת הזו.
משעשעת עם הסתכלות שונה מהמקובל.

לדעתי דווקא השיר שהבאת על הדב מצטיין במצלול ורק מוכיח את כישרונו של היוצר. החוכמה בשירים היא לא להעביר מסר דווקא דרך הטקסט, כי יש עוד אלמנטים במבנה וגם צריך לדעת כיצד להקריא. אני לא מתלהבת מניסיונות להגחיך ספרי ילדים (כמו שעשה אדיר מילר עם תירס חם כמדומני זה היה) ואלי הניסיון לדחוף אירוטיקה לכל מילה שניה היא שגורמת לזלזול. לא יודעת.

ביג לייק!!

צחקתי בקול.

באמת ביקורת מצחיקה.
מניח שביאליק היה מצטער ששירי הילדים שלו גברו בתהודתם על כתביו האחרים (והחשובים! התואר שזכה לו מוצדק בעיני).
ואולי הוא אפילו היה צוחק גם מהביקורת..

תפסת מרובה, כן תפסת. משעשע אתה ומצליח לראות את הכחול מבעד לוורוד.

סקירה מצחיקה ומקורית. גם מה שכתבת בדף שלך חינני ומצחיק. יפה!