וואו. זה מה שחשבתי בקריאה של הספר הזה. כל כך הרבה עדינות ויופי ויכולת להפוך דבר שלכאורה משעמם לספר מדהים עם כתיבה מעולה.
גבעת ווטרשיפ גם לימד אותי סבלנות בספרים- אולי בהתחלה משעמם, אבל תמשיך קצת ותגלה אוצר- אני די מתבייש בזה, אבל קראתי כשהייתי בכיתה ה' את גבעת ווטרשיפ לראשונה, והתחלתי את העמוד הראשון. כל כך השתעממתי והתאכזבתי ממנו שאפילו לא גמרתי את העמוד הראשון, וסגרתי את הספר, ואחר כך גם השאלנו אותו למישהו. לאחר קצת זמן, במשך חודשים ייסר אותי הרעב והרצון לספר הזה ולקרוא אותו כדי לגלות מה קרה- עד כדי כך הספר כבש אותי- ולא יכולתי כי הוא היה מושאל. בקיצור, ברגע שהשגתי אותו טרפתי אותו (כמובן), ובזכות הלקח הזה, הצלחתי חודש אחר כך- גם בכיתה ה' לצלוח את שר הטבעות לראשונה.
מאוד מאוד מומלץ. ודחוף

















