ביקורת ספרותית על גשם צהוב מאת מוטי שריר
ספר לא משהו

---

דר' אריקה פנטון הינה מדענית מובילה בתחום הנשק הלא קונבנציונלי בפורט דיטריק, מרילנד. אלמנה ואם שכּולה שעשור קודם איבדה את בנותיה התאומות ובעלה בהתרסקות מטוס ונותרה עם בן אוטיסט, וינסנט.
אהרון גורדון, ישראלי בעל עבר בטחוני שבגיל חמישים הינו עדיין סוג של 'רמבו'.
אריקה מוזמנת לכנס בינלאומי בירושלים, נאספת בנתב"ג ומתעוררת בבית בכפר פלשתיני המצוייד במעבדה להכנת נשק כימי קטלני- גשם צהוב. חוטפיה המאורגנים היטב מאלצים אותה באמצעות איום על חיי בנה לשתף פעולה בהכנת הנשק לצורך פיגוע המוני בישראל ביום העצמאות המתקרב.
אהרון נקלע לקרב יריות נגד מחבלים כדי למנוע נפגעים רבים בבית הספר בו לומדת אחייניתו ונפצע קשה.
בדרך לא דרך, שניהם מגיעים לאותו בית חולים במצב קשה- אריקה ללא כל מסמך מזהה אחרי שזכתה לסיוע לא צפוי בכפר הנידח. הם מוצאים עצמם משתפים פעולה ביניהם ועם גורמי ביטחון במרוץ נואש נגד השעון אחרי שנמלטו מבית החולים נחושים למנוע מגה פיגוע.
הספר מסתיים בטוויסט מעניין ובנוסף פרק סיום אלטרנטיבי.
אממה? הכתיבה לא משהו ובסגנון שהייתי מגדיר די חובבני. שגיאות פה ושם (עיכּל ולא איכּל) וביטויים כ "במזרח גמגמה זריחה חדשה". למרות שנכתב בעברית אי אפשר שלא לחוש שביטויים מסויימים תורגמו בחובבנות מאנגלית כמו 'דיסק על מפתח' (on key), או 'תיק דאפל'- duffle bag. קשה להבין מדוע.
עלילה? סבירה עד בסדר. כתיבה? פחות. בקיצור, טוב להעביר שבת בלי לפתח ציפיות מוגזמות.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על גשם צהוב