בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 ביוני, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
חשיפה עוסק באחד לואי, מורה. המורה לשעבר של אחד אלכסנדר, צייר נחשב בהווה. אלכסנדר מזמין את לואי לרטרוספקטיבה מציוריו בגלריה מקומית, בעיר שדה צרפתית. לואי אינו מבין גדול וכשהוא מתבקש לחוות דעה, הוא מודה שדעתו אינה נחשבת. אלכסנדר בכל זאת מבקש דעתו. מפה לשם מתגלה שאלכנסדר הצייר היה מעריץ לא קטן של המורה.
לאחר התערוכה מבקש הצייר להפגש ומהפגישה יוצאת הזמנה לצייר את המורה. כל הסיטואציה מוזרה, אבל המורה זורם. סדרת הציורים עוברת בשלום יחסית. אז מגיעה הזמנה לנסיעה משותפת לווינה. וינה? נסיעה משותפת? גם פה המורה זורם עד שהציור מתקדם מישיבה לשכיבה והלאה. אז מעלים עצמו המורה מזירת הציור באשר החשיפה נראית לו לא הכרחית ואפילו נתעבת במידה. בכלל, כל ההתפתחות וההתחברות לתלמיד לשעבר נראית לו פחות ופחות. אלכסנדר מקבל הכל בהבנה וממשיך הלאה.
תחשבו בוודאי שיש פה התלבטויות הרות גורל, גילויים סנסציוניים ויחסים שאינם ממין היחסים הראויים שבין מורה לתלמידו לשעבר. אז חשבתם.
הספר כולו חסר חשיבות על גבול בזבוז זמנו של הקורא. בלונדל כבר התגלה כסופר קטן מאוד והוא בהחלט מתאים לסדרות ספרים קטנות ולא נחשבות. תחשבו אם אפילו שעות קריאה ספורות שוות את זה. אני לא חושב.
38 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אין שום קשר בין הספר לשירה. סתם סיפור קצר וממש לא מעניין. היה בו
פוטנציאל מסוים, אבל בלונדל לא מוכשר לממשו.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יש כאן ביקורת הפוכה מזו של רץ. מעניין!
ייתכן שהביקורת של רץ היתה חיובית יותר משום שהתחברה אצלו לזכרון אישי. כך גם לגבי "רכבת הבוקר לפריז" מצד שני, אם הספר קרוב לשירה, יש הסבר לכך שמחשבות לא מתלהב ממנו. לא בטוח שאתאמץ למצוא, אך אם ימצא את דרכו אלי, לא יידחה על הסף. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
קראתי באמת ספרים נפלאים ממש אחד אחרי השני. חשיפה באמת מאכזב.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה באמת היה מסע לאחרונה אצלך של.
"יותר מדי טוב שיהיה אמיתי" הכוונה לכל
הספרים הטובים שקראת. אז לא נורא להיזכר שייש גם כאלה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כמו שאמרתי, אברש, סתמי. זה הכי נורא.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אם כך, אמתין לסקירות נוספות עד שאקרא.
רץ, זו אכן הסקירה שלך שזכרתי לטובה. אני מודה שהקשר שלי לעולם האומנות די רופף, אבל על פי רוב בוחר לקרוא דווקא ספרים בנושאים שרחוקים ממני. לא זוכר מתי לאחרונה ראיתי דירוג של כוכב בודד אחד בסקירה של מחשבות, ולנוכח הדעות על הספר עד כה הופתעתי מעט. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יותר גרוע מנורא. סתמי.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לא שחשבתי לקרוא בקרוב
אבל עכשיו כנראה בכלל לא.עד כדי כך נורא?
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לא שחשבתי לקרוא בקרוב
אבל עכשיו כנראה בכלל לא.עד כדי כך נורא?
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
רץ, זה כמו לדבר על מוזיקה בלי להאזין לה. מילא היה כתוב בכישרון, אבל כישרון אין.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יעל, את קרוב לוודאי צודקת בהחלט.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אושר, מה לוולבק האגדי ולבלונדל? הם חולקים אותה מדינה ובזה זה מסתכם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לא קראתי את הספר הזה ולא חושבת שאחפש אותו במיוחד.
חיבבתי את "רכבת בוקר לפאריז" אך לא חשבתי שזו ספרות גדולה. אם גם הספר הזה שייך לאותו ז'אנר כמו הספר הקודם, אפשר לקרוא לזה "ספרים על רגע משנה-תודעה בחיים" ולסגור עניין. |
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יפה.
|
|
|
אושר
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מישל וולבק סוג ב'
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
רץ, הספר דל כל כך שכל עניין הדיגום וההתלבטויות המתלוות היה פשוט עלוב.
זה לא ספר עמוק. סתם שלולית צבע.
|
|
|
רץ
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אכן הדעות חלוקות באופן קיצוני - אני אגב מגיע מהעדפת הז'אנר של פרוזה המדברת אמנות, ולכן נקודת המבט של היא מהזווית
הזאת. איפה זה פגש אותך - הסיפור, מפגש שכזה הוא אישי, כחיבור בין הסיפור לחווית החיים האישית של כל קורא - אני ישבתי מול ציירת ודגמנתי, ושיתפתי אותכם בחוויית חיים, שחיברה אותי לספר הזה שהוא נפלא בעייני.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אז מסתמן שהדעות חלוקות בנוגע לספר.
מן הראוי עכשיו שיעל הר תכניס את ראשה בין הרים ותחרוץ את דינו. (; |
38 הקוראים שאהבו את הביקורת
