ביקורת ספרותית על חייל הנבואה - בלגריאד #1 מאת דיוויד אדינגס
ספר מעולה

---

כשאני שואל אנשים על 'סדרת הפנזיה הקלאסית' מבחינתם, אני בדרך כלל מקבל שלוש קבוצות, ישנם את אלה שהולכים לשר הטבעות של טולקין, הקבוצה השניה הולכת לשיר של אש וקרח של מרטין, הקבוצה השלישית לרוב הולכת להארי פוטר.
אני? כשאני חושב על סדרת הפנטזיה הקלאסית אני ישר הולך לבלגריאד של אדינגס.
בסדרת הבלגריאד (ובהמשכה המלוריאן) יש בדיוק את ההגדרה הקלאסית בעניי לספר פנטזיה.
גאריון, נער יתום הגדל עם דודתו בחווה קטנה, כאשר העיירה השכנה היא המקום הרחוק ביותר שראה מימיו.
מספר סיפורים זקן שמתגלה כקוסם חכם, וכמובן מסע חיפוש רציני (כי איך אפשר בלי?)
אבל חסרים כמה דמויות..
חייב גנב שהוא גם מרגל (או מרגל שהוא גם גנב?) שיתפקד כמורה הדרך, נפח רציני ומעשי שיש לו פתרון לכל בעיה,
כמה לוחמים שיוסיפו לחבורה (בואו ניקח ספן שהופך לדוב, אביר ישר כסרגל ומיץ עד כדי טיפשות, פרש שיכול לדבר עם סוסים כמובן ועוד כמה)
ואיך אפשר בלי דודה פול הלב של החבורה והמוח האחראי בה?

עכשיו, אני בטוח שלא כולם אוהבים את הרעיון של הקלאסיקה ומחפשים תמיד את החידושים בפנזיה אבל בשבילי? האפשרות להתרפק מידי פעם על הקלסיקה היא תמיד כיפית. כנראה בגלל זה כשראיתי את המבצע של אופוס על הסדרה מצאתי את עצמי לוחץ על רכישה בלי לשים לב..
וכשהגעתי לבית בחמישי וראיתי את חמשת הספרים החדשים על השולחן, לא יכולתי שלא לצלול ישירות לקריאה שניה בעולם הבלגריאד, ולגלות את העולם שוב ביחד עם גאריון ושאר חבריו הצבעוניים למסע..
אז היום שלושה ימים אחרי (וחמישה ספרים אחרי) החלטתי להמליץ פה על הסדרה כי באמת מגיע לה.
אין לה את הקסם של הארי פוטר, התחכום וחוסר הפחד של משחקי הכס, או האלמותיות של שר הטבעות,
אבל היא קלאסיקה. ותמיד כיף לקרוא קלאסיקה לא?

» ביקורות נוספות של yu-yu
» ביקורות נוספות על חייל הנבואה - בלגריאד #1