ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שני, 6 באפריל, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
הספר השאפתני הזה, לתאר את היסטוריית פריז משוש חיי דרך הרפתקניה של העיר, לא ממש צלח. הוצאת כתר, יחד עם המתרגמת כרמית גיא, הוציאו מוצר קלוקל, שכנראה מראש לא יכול היה להצליח דרך צורת הכתיבה התמוהה של גרהם רובּ.
אתחיל דווקא מטעויות התעתיק, שאין להן מחילה, של כרמית גיא. כיכר וַנְדוֹם אינה וֶנְדוֹם, שדרות קפוסין הן בכלל קפוצ'ין, גני הטווילרי הם טיולרי במציאות ועוד כהנה וכהנה. יש מקומות שהיא דווקא דייקה להפליא, למי שרוצה לומר להגנתה שזהו בכלל תרגום מאנגלית. גם בתרגום מאנגלית יש לדייק בשמות בצרפתית.
לרובּ שיטה מוזרה להתחיל כל פרק בלי לומר במי מדובר. לו היתה זו רק פיסקה אחת, ניחא. אלא שמדובר לעיתים בעמוד או שניים והקורא צריך לנחש במי מדובר עתה. מייגע. לו בזה היה מסתכם הדבר, היה אפשר לפטור את הצ(ו)רה הזו במשיכת כתף. להוסיף חטא על פשע, מאות משפטים סתומים מהווים מילוי לפרוזה המעייפת של רוב. מדובר הרי בספר עיון. נכון שמחברי ספרים שכאלה נוטלים לעיתים חופש אמנותי למלא חללים ריקים במעט מילוי אנושי. רוב לא טוב בזה, אם הוא בכלל טוב במשהו אחר, וזה לא יוצא טוב בכלל.
בפרק על ביקורו של היטלר בפריז זה נשמע כאילו סבא היטלר בא לבקר את הנכדים והוא מתפעל מהיצירות שהביאו מהגן. בפרק על זולא הוא מדבר בעיקר על אלכסנדרין זולא, כאישה שהפעילה את בעלה ולא על הבעל, המוזכר בקושי כאחד שכתב את הסדרה המונומנטלית של עשרים ספרים (בית רוגון-מאקאר) על פריז בפרט וצרפת בכלל. וסתם כדי להישאר במחוזות הנאג'ס, אלפונס דודה מוזכר במפתח השמות בעמודים 175 ו-185, אבל בעמודים האלה ממש מוזכרת רק אשתו ז'וליה. מה נסגר, רוב?
אז כן, מרכז פומפידו מוקם על צינורותיו השנויים במחלוקת, יש גם כביש טבעת סביב פריז, ולא כרמית, אמונות אינן תפלות, כי אם טפלות.
וכך חולפים 417 עמודים מרובי להג. ברור שרובּ אוהב את פריז וכוונתו היתה על גבול המגלומניה, המובנת בהחלט כשמדובר בעיר זו. אבל מגלומניה, כמו כל הפרעה אחרת, לא תמיד מתקבלת בעין יפה.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
טוב שאתם סלחנים. ככל שאני מתרחק מקריאתו, אני מתפלא שבכלל בא לעולם.
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
Pulp_Fiction מסכימה למה שכתבת - בלי להתייחס לדרוג אותו נותן כל קורא לפי שיקול דעתו.
גם אני חוטאת לא פעם בהתמקדות בחולשותיו של ספר אם כי אני משתדלת לברור מגרעות שהן עיקר בספר. הספר הזה שונה ואינו בא להחליף ספרים עיוניים המספרים על העיר. ככל שהתרחקתי מקריאתו הייתי יותר סלחנית לגביו. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פרוייקט רוזי בהחלט מקסים. גם גרהם אינו תרגום נכון, זה צריך להיות משהו כמו גרייאם.
|
|
מסמר עקרב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אם כבר גרהם, אז גרהם סימסיון.
ואם סימסיון, אז פרויקט רוזי (בלי ההמשכים). |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בתרגום באמת קיימים פגמים.
גם את סגנון הכתיבה די שנאתי. אבל הספר בכללותו מצליח להתעלות על סך מגרעותיו ותקלותיו. לאוהבי פריז אמתיים זה ספר חובה. הייחוד של הסיפורים שלא ידועים גם לידענים, הרזולוציה שאליה רוב מצליח לחשוף את הקורא במסגרת המוגבלת שיש לו, הפרטים המרתקים הופכים אותו לבעל ערך מיוחד.
שני כוכבים זה נמוך מדי, התמקדת בחולשותיו אבל ברור שיש לו גם חזקות. |
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
גי דה מופסאן לא סבל את מגדל אייפל, הוא היה שונא גם את הספר הזה.
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
גם אני נוהגת להשתמש בכתיב אמונה טפלה ולא תפלה . אבל יכולה להבין את ההסבר לאמונה תפלה - אמונה חסרת טעם (מלשון תפל) שאין בה ממש או אם תרצו אמונת הבל. ואילו אמונה טפלה – כאמונה הסוטה מהעיקר ( מצמד "עיקר וטפל"). משום מה נראה לי שלרוב כשמשתמשים בכתיב "אמונה טפלה" מתכוונים במהות דווקא להסבר של "אמונה תפלה".
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
נראה שאצטרך להסתפק במדריך טיולים לפריז :-)
גיהנום או גיהינום --------------------- הכתיב המנוקד התקני של מילה זו הוא גֵּיהִנֹּם, ולכן בכתיב חסר ניקוד יש להוסיף יו"ד לציון החיריק החסר (ווי"ו לציון החולם) ולכתוב גיהינום. כל המילונים (ההווה, רב־מילים ואבן־שושן) מסכימים על ניקוד זה וכתיב חסר־ניקוד זה. אך דווקא הכתיב "גיהנום" נפוץ פי 3 ממנו בחיפוש בגוגל. ייתכן שהציבור מעדיף אותו מכיוון שרוב הדוברים הוגים מילה זו עם צירי בה”א, ולא עם חיריק. מתוך: http://www.ivrix.org.il/niqqudless.pdf |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אירית, מה שנכון נכון. חג שמח.
|
|
אירית פריד
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פריז תישאר לעד עיר האורות הנצחית בכל המובנים, גם אם הכותבים אודותיה
לא צולחים את המשימה ...חחחה. תודה וחג שמח . |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ליהנות, אותנטי, פתטי, גיהנום. כל מקום בו יש th אז יש ת' וג'יהנום בערבית...
|
|
שופי ינשופי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תגיד למורה למתמטיקה שאני צריך עזרה עם
עוד כמה צמדים שמבלבלים אותי:
ליהנות או להינות אוטנטי או אותנטי פטטי או פתטי גיהנום או גהינום |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
גם הדבלינאים נורא.
|
|
אלזה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
כלכך צודק. גם אני נפלתי פה בזמנו - חשבתי בטח כמו דבלינאים, אלא ששונה לחלוטין
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
את זה אני לפחות זוכר ממנו.
|
|
קצר ולעניין
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
שיחקת אותה עם המורה למתמטיקה. אחלה שיטה.
|
|
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
במקרה כמו שלך, אפשר גם בט' וגם בת'
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
יעל, רוב כותב ולא הוגה את השמות. זו כרמית גיא שהוסיפה ניקוד לא נכון לשמות והפכה את ההגיה
לשגויה.
חני, הידע שלי לא עולה על זה של רוב, אבל לא ברור מה כוא כתב. צב, היה לי מורה למתמטיקה, שהיה עולה חדש. הוא סיפר לנו שכדי לזכור תפל זה פשוט: טעים זה ב-ט' וההפך זה תפל ב-ת'. אמונה אינה טעימה ולכן היא טפלה. |
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אהבתי את הספר יותר ממך אם כי אני מסכימה לחלק מהליקויים עליהם כתבת.
הגיית השמות הצרפתיים אולי חשובה אך נראה לי שאינה עיקרית פה. אולי גם רוב האנגלי אינו הוגה את השמות נכון. אבל העיקר, נראה לי, הוא הסיפורים הקטנים שאינם מסופרים בספרי ההיסטוריה הפורמליים. לגבי הפרק על היטלר - קרובי משפחתי (שהיו בחיים בצעירותי) סיפרו לי על זה. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
417 עמודים.
איך בכל זאת נשארת אם סבלת כל כך
מאי דיוקים? יש לי הרגשה שאם היית כותב מדריך לפריז הוא היה מצליח רק בגלל אהבתך הגדולה לעיר והידע שברשותך. |
|
צב השעה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
נשלח את כרמית לאקדמיה ללשון עברית...
"במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ובמקורות נוספים אפשר לראות בבירור כי הצירוף המקורי הוא אמונה טפלה (בטי"ת). הצירוף מתועד כנראה לראשונה בספר "מורה נבוכי הזמן" (1851) מאת המשכיל ר' נחמן קרוכמל, ואומנם מייחסים לו את חידוש הביטוי. קרוכמל עצמו הביא בסוגריים לצד הצירוף את המילה הגרמנית Aberglaube, ואפשר שזו אף ניצבה בתודעתו ברקע חידושו. Glaube היא 'אמונה', אך הרכיב aber איננו ברור. הסבר אחד קושר אותו ליסוד הגרמני ab המציין בין השאר שלילה, ולפי זה הכוונה לאמונה לא טובה, לא נכונה. אך היו שראו ברכיב הזה צורת משנה של ober או über במשמע 'מעל', 'מעֵבר' – כלומר אמונה הסוטה מן האמונה הנכונה ואיננה חלק ממנה. נראה כי הבנה זו של הביטוי היא שהביאה את קרוכמל לגרסה העברית הנכונה: אמונה טפלה ולא אמונה תפלה. |
31 הקוראים שאהבו את הביקורת