ביקורת ספרותית על מעבר לחומות מאת ארצ'יבלד ג'וזף קרונין
ספר טוב

---

פול ברגס עומד לקבל משרה לקיץ באוניברסיטה. לשם כך עליו להציג את תעודת הלידה שלו, המוכיחה כי אינו צעיר מדי. הוא מבקש את התעודה מאמו וזו אומרת כי התעודה אינה בהישג יד. יש לחפש ואולי למצוא. התעודה אינה נמצאת במגירה הקבועה. פול מבקש מאמו לחפש וזו אומרת שתפנה לבקש העתק. בסוף היא מודה שהתעודה היתה בידה כל העת ופול נוכח לתדהמתו ששמו אינו פול ברגס, כי אם פול מאתרי. ההסבר של אמו פשוט, אך מחריד: אביו נשלח למאסר עולם בעוון רצח כשהיה ילד והיא לא רצתה ששמו של הבן ייקשר לאותו אב רוצח, לכן חזרה להשתמש בשם משפחתה עבור הבן.
השנה היא 1921 כשהאב נאסר.
פול נוסע לעיר בה אביו אסור ומתברר לו שלכלא הזה אין כניסה למבקרים. בייאושו הוא פונה לספריה המקומית, שם הוא קורא על המקרה שבו אביו הואשם באוסף העיתונים השמור. השנה היא 1936 ופול כבן 21.
כאן מתחילה דרמה משפטית-משטרתית-פוליטית. הבחירות הקרבות אינן מתירות שערוריות, פול מבקש לדעת על מה נכלא אביו, במה הואשם בדיוק ומהן העובדות. הוא מתחיל מסע לבירורן, המשטרה עוקבת אחריו ומציעה לו פעם אחר פעם באופן ידידותי-מאיים לסוג מחיפושיו ולחזור לעירו. פול מבין שיש פה הסתרה והפללה מכוונים. כסטודנט עני וחסר אמצעים, דרכו אינה קלה ולהפתעתנו יש כאלה המבקשים לסייע לו מסיבות שונות ומשונות, העיקר לפגוע ולגלות את הכוחות האדירים, מולם אין נאשם יכול לעמוד ואם הפלילו אותו, אחד גורלו. מול כוח כמו המשטרה והקטגור המאשים ורב הכוח יש להביא כוח שווה ערך, את התקשורת. כאז כן עתה.
בדרך לשחרור האב מגלה פול בזמן קצר רבות על נפש האדם, על אינטרסים נסתרים, על אהבה ועל שבירת רוח האדם. נכון, אין זה הטוב בספריו של קרונין, אבל לספר סיפור הוא בהחלט יודע, אין רגע דל והניצחון בסוף אינו מתוק ממש.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מעבר לחומות