זולא עשה זאת לפניו בספר הנפלא ז'רמינל. שם כמו כאן, מדובר בחייהם של כורים בעיירות כורים עניות. אנגליה היתה במאות האחרונות מעצמת פחם, כשאת ביקושי השיא לפחם דרשה המהפכה התעשייתית בתחילה ויותר מאוחר גם מחמות העולם.
הסיפור שלפנינו מתחיל ב-1909 ונמשך כעשרים שנה בכתיבה מדוייקת, בתיאורים חיים וחפים מסנטימנטליות. יכולתו הסיפורית של קרונין יוצאת מגדר הרגיל ו-640 עמודים נבלעים בלי בעיה למרות תרגום מיושן ודורש ריענון.
משפחת פאנוויק עומדים במרכז הסיפור, דייויד עבד ככורה בצפון אנגליה ונשבע לעזוב מקצוע מתיש זה, שרבים ממשפחתו עבדו בה מדורי דורות וגם ממשפחתו עצמו. אביו היה כורה ותיק ומת יחד עם אחיו, כשממש זמן קצר לפני שהוא נופח נשמתו בתאונה בה מתו כמאה כורים, הוא מצליח לכתוב פתק המסביר כמה התאונה היתה מיותרת.
מנגד, ג'ו גואלן הצעיר מצליח גם הוא לצאת ממקצוע זה ובדרך בה מצליחים אנשים שאינם ישרי דרך, אך מנוסים בניצול תלאות חיים של אחרים. בגורל המתעתע נמצאים גם ריצ'רד באראס, בעל מכרה נפטון, איש עסקים ממולח, שבטיחות העובדים ורווחתם אינם לנגד עיניו. בנו, ארתור, שונה מאביו כרחוק מזרח ממערב. כשהוא מגלה מדוע התאונה הנוראית במכרה היתה מיותרת וכשהמכרה עובר לידיו, הוא מצליח בעזרת הונו של אביו ליצור מכרה המודרני ומביא לרווחה לכורים העניים. האם הם מעריכים את זה?
דייויד אמנם מתרחק מהמכרה, אבל המכרה לא מתרחק מלבו. בעיסוקו הפוליטי הוא מנסה להביא להלאמה של כל מכרי אנגליה וליצירת סטנדרטים חדשים של בטיחות, שכר ומחירים. האם יצליח?
בין לבין, ג'ני אשתו של דייויד נעלמת סתם כך בזמן חופשה ומחפשת לה עולם של זוהר בלונדון. הם תמצא אותו?
אנני, שנשאה לסמי אחיו של דייויד בנישואי בזק, טרם יצא למלחמה בה נהרג, לא מקבלת את הכרתה של מרתה אמו למרות שהרתה ונולד נכד. האם תמצא לבה אל אשה נוקשה זו?
כאמור, 640 עמודים נבלעים ביעף. ספר מרתק מאוד, המוכיח שוב ושוב, שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו, שאנשים בהחלט לא יודעים מי עושה עבורם טוב, שחלומות על זוהר נגמרים בשברון לב (ע"ע הנערה מן הדואר) ולפעמים דווקא כדאי ללכת עם הזרם, למרות שרק דגים מתים שוחים עם הזרם.
מיהרתי וקניתי עוד שני ספרים של קרונין. מחבר חדש שבה את לבי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
