ביקורת ספרותית על שקספיר לפני השינה - 14 המחזות הגדולים בקיצור ובצורת סיפור מאת טל ניצן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 במרץ, 2020
ע"י פרפר צהוב


טל ניצן תמצתה 14 מחזות של שקספיר והביאה את עלילתם לקורא בצורה של סיפור.
כל מחזה נפתח בהקדמה קצרה מלווה באיור אופייני, שנוצר על ידי מירה פרידמן, ולאחר מכן מובא סיפור המחזה. הסיפורים כתובים במילים פשוטות ומובנות לקריאה, וטל ניצן שילבה בהם קטעים מתרגומי המחזות המלאים לעברית. בין המחזות ישנן קומדיות וטרגדיות.

המחזות כוללים את:
-רומיאו ויוליה
-חלום ליל קיץ
-המלט
-קומדיה של טעויות
-המלך ליר
-הסוחר מוונציה
-רוב מהומה על לא-מאומה
-אותלו
-מקבת
-הלילה השנים-עשר או: כרצונכם
-כטוב בעיניכם
-הנשים העליזות מוינדזור
-יוליוס קיסר
-המלך ריצ'רד השלישי

חלק מהמחזות נראים קצת מגוחכים ולא סבירים, אך ישנם גם מחזות השומרים על רלוונטיות והגיון פנימי גם כיום.

היבט יהודי מופיע בשניים מהמחזות:
- ב"הסוחר מוונציה" מדובר על שיילוק היהודי שמרגיש מושפל על ידי אנטוניו הנוצרי, ולאחר שאנטוניו לא מצליח להחזיר לו את ההלואה שלקח ממנו במועד שנקבע, שיילוק דורש לקיים את הסעיף בהסכם שמאפשר לו לחתוך ליטרה מבשרו של אנטוניו כקנס. היהודי מוצג במחזה כתאב בצע וטיפש, ובסופו של דבר הוא נאלץ לקבל את הפסיקה במשפט הכוללת גם את התנצרותו. מחזה זה גרם להאשמתו של שייקספיר באנטישמיות.

- במחזה "מקבת", שלוש המכשפות במערה מכינות שיקוי הכולל בין היתר גם כבד של יהודי וחוטם של טורקי.

קריאת המחזות באופן סיפורי נראית כמו תקציר מאוד לא מספק של המחזה, אך כפי שכותבת המחברת: "העיבוד המוגש כאן מבקש להחיות ולקרב אלינו אבני דרך ספרותיות-תרבותיות, להנכיח אותן בתוכנו באופן הנגיש והטבעי ביותר. הוא נעשה מתוך שאיפה להוריד את שקספיר מן האולימפוס הרחוק ולהניח אותו ליד המיטה, לעורר חשק וסקרנות לצפות במחזות עצמם - שהצפייה בהם תמיד מענגת יותר כשמכירים את הסיפור מראש...ומי יודע, אולי גם לקרוא בהם לאחר מכן".

למרות שמו של הספר, אינני סבור שהוא מתאים לילדים צעירים. המחזות כוללים הרג ורצח באופנים מגוונים ואף קטעים עם רמזים מיניים. לא מדובר כאן ב"עוץ לי גוץ לי". קהל היעד המתאים, לדעתי, הוא מבוגרים או בני נוער מגיל 16 ומעלה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלעד (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה טובה!
כמו שכתבת, נשמע שהוא טוב כליווי לקריאה של המחזות עצמם.
שאלה מעניינת מה מידת ההתאמה לילדים, ומאיזה גיל...
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
פאלפ, אני מסכים שהספר הזה אינו עומד בפני עצמו. היופי של המחזות אמור להיות באופן הכתיבה, בשפה העשירה, בבניית המתח או השיא הקומי ובדיאלוגים השנונים.
עם זאת, כפי שציינתי, כל פרק יכול לשמש כמבוא טוב למחזה ולספק את הרקע העלילתי, ובכך לספק לקורא בסיס טוב יותר להבנת המחזה.
הבנתי שלפני ההופעות בתאטרון הגלוב אחד השחקנים היה נעמד לפני הקהל ומסביר מה עומד להתרחש, והספר הזה יכול לשמש לאותה המטרה.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה. לי זה נראה ספר מיותר ואף מזיק.
כתיבתו של שייקספיר היא מלאכת מחשבת מלאה ניואנסים פסיכולוגיים. היא מענגת בפני עצמה ומעשירה את הקורא.
ספר מעין זה לא באמת יכיר את שייקספיר לקוראים, כי על מנת לחוות אותו יש לקרוא אותו עצמו. לא מספיק לסמן וי על תקציר ולחשוב שכעת "מכירים את המחזות".
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה, גלית. טל ניצן מזכירה את העיבוד של צ'רלס ומרי למב מ-1807 בפתח הדבר לספרה, אך טוענת שהתרגום בידי אהרון אמיר , למרות יופיו, אינו קריא או נגיש עוד, ושפתו מיושנת מדי (דווקא בקטע שהביאה לדוגמא לא ראיתי שום בעיה, ואפילו הגיוני וסביר בעיני שהשפה תהיה מיושנת כדי להידמות לשפתו של שייקספיר).

היא אף מזכירה עיבוד נוסף של מחזותיו של שקספיר לסיפורים שנעשה בידי הסופרת מַרצֶ'ט שוּט.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה, ראובן.
גלית (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
כבר לפני שנים רבות עשו צ'ארלס ומרי למב את אותה עבודה. התקצירים שלהם גם תורגמו לעברית , בהוצאת מחברות לספרות , ואח"כ בתמוז אם אינני טועה,לא בטוח שעוד אפשר להשיג אותם.
אני קראתי אותם כבוגרת והם בהחלט הנגישו לי את שייקספיר בעיקר במחזות שקשה היה למצוא בעברית .
לדעתי די חיוני להכיר את המחזות הללו שמהווים אבן יסוד בתרבות המערבית ולא תמיד קל להבין אותם בפורמט של מחזה כתוב.
ראובן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מעניין
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה לכל המגיבים. השימוש הטוב ביותר בספר הזה יהיה בצמוד למחזה. כדאי לקרוא את הפרק הרלוונטי כמבוא לקריאת המחזה ולשם הבנת הסיפור הכללי. לאחר מכן, אפשר יהיה לחוות את היכולות האמנותיות של שקספיר ואת שפתו בקריאת המחזה המלא.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מעניין.
שתי הערות: שייקספיר היה תוצר תקופתו. כשהוא דיבר על "יהודי" הוא תאר את הגישה שרווחה בציבור. כמו כשהוא תאר כושי, חולה-נפש או "חוטם של תורכי"

ילדים יכולים להבין גם הרג ורצח, וגם רמזים מיניים. תלוי בדרך בה מספרים להם על זה. רוב האגדות הקלאסיות עליהן גדלו דורות של ילדים כוללות את זה ואת זה והם גדלו להיות בוגרים (בדרך כלל) סבירים.
חני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אוהבת מאוד את הסונטות של שיקספיר והסיפורים שלו הרי הנגישו את היצירות שלו לכל אדם בעולם והם הפכו להצגות וסרטים ונראה לי שאוהב מאוד גם את הספר הזה. הצלחת לסקרן פרפר, יופי של סקירה!
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה כהלכתה, פרפר.
בכתבי שייקספיר, גם במקוריים שבהם, אכן ניתן למצוא רמזים אנטישמיים למיטב ידעתי.
לצערי הרב, קשה לומר שהוא נבדל מאחרים בני תקופתו שרוח דומה נושבת בסיפוריהם.

תודה על הסקירה.
אור שהם (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מסקרן פרפר,
שייקספייר אכן מרגיש אי שם באולימפוס המרוחק, אם כי לא באמת התאמצתי להתעמק בכתביו.

סקירה יפה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ