לא ברור לי מדוע נזכרתי בספרון החביב ומרופט מרוב דפדוף (שהחליף ידיים כמה פעמים) אחרי שנים רבות וזוכר כמה שמות. חודג'ה נסר א-דין- הדמות הצנועה, החביבה ובעלת חכמת החיים- שב לבוכרה מולדתו אחרי שנים(מזכיר מעט את שובו של אודיסאוס לביתו באיתקה) ומתקבל בשמחה וכבוד מלכים.מי שאינו מרוצה משובו הוא האמיר המרושע והשנוא החי בפאר כמו 'מקורבים לצלחת' בעוד ההמונים חיים בעוני.
עוד דמות שנואה היא המלווה בריבית ג'עפר המכוער להחריד ובעל הקול המעצבן.
המחבר מצליח ממש להמאיס אותו.
נסר א-דין מתוודע לגולג'ן היפה והאהבה פורחת לשמחת אביה.
ולבסוף הוא נידון למוות בהשלכתו לנהר בשק.
ההמון זועק עת מושלך השק למים, אך קודם לכן הצליח מיודענו להערים ולהכניס במקומו את ג'עפר..
ותשואות ההמון המופתע אחרי שהשק נמשה מהמים.סוף טוב-הכל טוב.
פולקלור מהנה וכיפי תמיד, שקראתי יותר מפעם אחת.
