קרה לכם כי נכנסתם לאתר כדי להזמין כרטיסי טיסה ויצאתם ממנו כדי לחפש הצעות נוספות,כשחזרתם אליו ההצעות היו שונות?
כדי לשכלל את הניסוי, בקשו מחבר שלכם להזמין באתר זה במקביל אליכם. האם הוא קיבל הצעה במחיר אחר?
ובכן, חברות וחברים, הנכם מסומנים ומדורגים על ידי מערכות מידע גדולות, לא תמיד במנגנונים גלויים ובקריטריונים ברורים ומוסכמים.
אתוודה כי במהלך תקופת הבחירות הזאת, החליטו כוחות נסתרים כי אני עומד להצביע למפלגה מסוימת. הוזמנתי לכל מני אירועים בסביבתי הקרובה. והדבר הצחיק אותי.
עלי לציין כי איני משתף פעולה ואיני עונה על שאלה, סקר, שקר או כל פיפס אחר. כך שהבחירה נעשתה כנראה על פי אלגוריתם שגוי.
אבל, חשבו על שירות שמגיע לכם או לי, ובו סווגתם לדרגת עדיפות נמוכה על ידי אלגוריתם סמוי כזה או אחר. מה תעשו?
אנחנו כבר בעיצומו של התהליך הזה שמתואר בספר בצורה יפה ובהירה. ושוב כאדם שמשתעבד לכל ספר שמחפש את השורש הלשוני של המונחים, הרי גם כאן טורח הכותב ומביא את השורש של המונח, או הסכנות שבו.
לדוגמה , בארה"ב מסווג אלגוריתם עבריין לפי "דרגת המסוכנות" שלו, מין מה שהיה פעם (אני מקווה), קב"א של צה"ל. במקרה של מדינת האם שלנו שמעבר לאוקיינוס, הדבר קובע את ...גודל העונש על ידי השופט ומהווה קריטריון משמעותי לשחרור מוקדם. כך הדבר על סיווג נהגים מבוגרים של חברת אובר שלוקח להם מעט יותר זמן כדי לשרת את הנוסעים.
יש שפע דוגמאות בספר.
השאלה מדוע אנו מרשים לזה לקרות לנו? כי אנו דומים לאותם ילידים באפריקה,בתקופת האימפריאליזם של מדינות אירופה, שקיבלו חרוזים מזכוכית, ונתנו משאבים ומינרלים יקרים גם להם.
לעתים זאת הטבה גדולה יותר, כמו מבצע מכירות ש"אי אפשר להחמיץ" ועוד מני תרגימא כאלו.
התופעה הבולטת ביותר היא כמובן ה "לייק" המפורסם, או חברות בחברות וקבוצות מחשב שנותנות השתייכות מדומה.
המשאבים שאנו תורמים לתהליך הם מחיקת הזהות האישית והפיכה למספר , והשתעבדות לקוד או קבוצת השתייכות. האסון הגדול יותר הוא שליטה בערכים ומערכת קבלת ההחלטות שלנו, ויצירת תלות לא מודעת.
תחשבו על זה שאחד האסונות שיכולים לקרוא בעיקר לבני תשחורת הוא "איבוד הסמרטפון".
הספר מוביל את הקורא בשלבי התהליכים השונים. עד להצגת מבנים מורכבים ומרתקים בשפה לכל קורא, מבלי לאבד את חיוניותו.
מומלץ מאוד.
דרך אגב, הרומן שלי עם המפלגה שבחרה בי נפסק, כי בנוסף למנהגי שלא להגיב, סיפרתי זאת לכל חבר ומכר. יתכן כי אחד "צייץ" זאת ואלגוריתם "מתוחכם" , שינה את הסיווג שלי. אוי לי , מה אעשה?

פעם רזי ברקאי ביקש ברדיו "תשיגו לי את האחראי על האינטרנט"

מכלי חדשני התחלתי שנתן פרטיות מסוימת וגישה לכל מאגר הידע האנושי, הפכה המרשתת - האינטרנט לכלי איסוף ריגול וחיזוי התנהגות אנושית.

יובל דרור, שהיה מרצה באחד הקורסים שלי בתחילת הדרך הוא אדם מבריק, והספר משקף המון מתובנות חייו ומחקריו.

מומלץ למי שמתעניין בתחום.

ספר שמפרט ומסקר את ההשפעות של הרשתות החברתיות על החיים שלנו, מתאר את המניפולציות הפסיכולוגיות שחברות הטכנולוגיה מבצעות כדי לגרום לנו להתמכר ולחזור שוב ושוב למוצרים שלהם, שמדגים לנו עד כמה אנשים חושבים שיש להם רצון חופשי אבל בעצם הוא מעוצב מטרנדים שמועברים אלינו.
ספרים כאלו הם חשובים שכן הם מדגישים עד כמה חשוב לצרוך מידע באופן איטי, מלא ואמין ולא להסתמך על שברי האמת, הסחות הדעת וההשפעות המרעילות הרבות שיש ברשתות החברתיות.
אני לא חושב שהרשתות החברתיות הוקמו במטרה להיות היישויות המפלגות והמשסעות, חורכות האמת שהן כיום אבל חשוב לאזן ולהגביל ולהמעיט את השימוש בהם לכדי מינימום.
לא יתקבל על הדעת, לפחות לפי דעתי, שאנשים יצרכו את רוב החדשות שלהם במקום שאין אתיקה, השיח פתוח ואלים וכל אחד יכול להיות העיתונאי וגם השופט ללא שום חובת הצדקה או חתירה לאמת.