ביקורת ספרותית על ילדה של אף אחד מאת רחל גבעון
ספר טוב

---

ספר לנעורים שמציג התמודדות קשה.
ילדה בת שמונה מתייתמת מאמה לאחר שאביה נפטר מספר שנים קודם לכן. היא ושתי אחיותיה "נופלות" לידי דודתם שאינה תומכת בהן אלא מספקת את המינימום.
המלחמה היא על הקיום, הפיזי, נפשי והמאבק לשרוד ולהתפתח.
הכתיבה היא אוסף של סצנות קצרות מדי לכדי לשהות בהן ולהטמיע את משמעותן, עם זאת הן יוצרות קולאז מלא תוכן.
אולי לבני נוער כתיבה "רזה" כזאת נדרשת, יצאתי בתחושת חסר. הרי לא יתכן כי חמש שנים של טראומה מצטברת, זאת בנוסף לטראומת הפטירה של האם, "נמחקות" ברגע ההגעה לפנימיה, וכיצד סיום הלימודים בפנימיה יוצר הרגשת שחרור ואינו גורר תחושות נוספות.
ולמרות הכל הקריאה הבוגרת בספר יכולה להשלים את החסר, ולכן, לדעתי חשוב לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ילדה של אף אחד