ביקורת ספרותית על הצל שלי ואני מאת יהודה פוליקר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בדצמבר, 2019
ע"י GNOLT


ספר של יהודה פוליקר?!??
כבר נשמע מעניין...
כן, אבל...
זה לא ממש ספר.
יותר,
אוסף של אפיזודות קצרצרות מילדותו.
הארוכה שבהן בת כ-5 עמודים.
כפי שבאמת מופיע, בחלק מהעטיפות,
בקטן, תמונות ילדות.
סיפורים, חלומות, בדיות, זכרונות.
ילדות קרית חיים, זוג הורים ניצולי שואה.
לגדול בישראל בשנות ה-50.
אפיזודות נחמדות, מתארות את ההווי המשפחתי, תקופתי ואת יהודה (יודקו).

סך הכל נחמד, חושף עוד נדבך מאישיותו המורכבת של פוליקר.
אבל,
ציפיתי לעוד קצת. לעוד קצת הרחבות מגיל הנעורים ותחילת הקריירה המוזיקלית.
קצת יותר על סגירת המעגלים בבגרות על רקע הילדות כבן לניצולי שואה.
קצת יותר חיבור רציף ליודקו הבוגר של היום.
הספר קצת נקטע בגיל העשרה עם פרק קצרצר של המעבר לעצמאות אישית ולמשיכה למוזיקה.

בתור ספר יחיד של פוליקר שחושף עוד פן מאישיותו - שווה.
אבל,
יכול היה להיות קצת יותר מלא ורציף.

תיהנו
.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
איש יקר וזמר מוערך. המילים בשיריו מדהימים אותי כל פעם מחדש.
סביר להניח שנהנית מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ