ביקורת ספרותית על שריקה באפלה מאת אמה הילי
ספר בסדר

---

יחסי אמא ובת תמיד היו מקור לתילי תילים של מילים יחסים לא קלים, כמי שמגדלת שתי בנות טיפשעשרה בבית, אני בהחלט יכולה להזדהות עם העליות והמורדות של יחסים כאילו, פער דורות, טכנולוגיה ודיבור מהיר ובלתי מובן בעליל.

ג'ן ניסתה להתקרב לביתה בת החמש עשרה, יש להן תחביב משותף, הן מציירות, היציאה לנופש בכפר עם קבוצת ציור הובטחה כמשהו מקרב בינהן, כיפי וחוויתי, אבל שם קרה הנורא מכל, ביתה לאנה, נעלמה, מוטרפים מדאגה לא ידעו ג'ן ויו מה לעשות, תמונתה של לאנה הופיע בכל מהדורת החדשות, כולם חיפשו את לאנה.

ואז, לאחר ארבעה ימים לאנה נמצאה בשדה בור של תושב הכפר, מבולבלת, פצועה לא זוכרת מה קרה.
לאחר בדיקות מקיפות ושיחות לאנה עדיין מתעקשת, " אני לא זוכרת כלום"

ג'ן לא מוותרת, שואלת שוב ושוב, מנסה להתחקות אחר לאנה, באובססיביות משהו, ואז זכרונות מהעבר צפים, היחסים עם ביתה הגדולה, לסבית בהריון, היחסים עם הוריה ומחלת נפש שמסתובבת במשפחה.

ספר לא קל, לא תמיד זורם אבל כתוב ברגישות, חודר אל נבכי נפשינו ויחסינו עם ילדינו,
וזה שווה הכל.

תהנו.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על שריקה באפלה