ביקורת ספרותית על תמול שלשום - הוצאת עם הספר מאת שמואל עגנון

---

נסיבות החיים הביאוני לקרוא את הספר כיריית הפתיחה לקריאה של כל ספריו של שי עגנון..אמנם קצת באיחור לעולם אבל כנראה שצריכים להיות מוכנים לכך. תשבחות רבות קיבל עגנון על כתיבתו הקולחת והערמומית ואליהן אוכל רק להצטרף ואף להשתחוות בפניהן. הספר מגולל את סיפורו של צעיר שבא מגליציה בתחילת המאה הקודמת עם המון תקוות חלומות ונע בין מגורים ביפו ובירושלים, חיפוש עצמי ורצון עז להגשים חלוציות שמתנפץ נוכח המציאות. מסיור בבית שי עגנון שבא בעקבות הספר למדתי שזהו גם קצת סיפורו של עגנון שבא אף הוא מגליציה והגיע ליפו. שורשו של התענוג בקריאת הספר נבע עבורי מכך שהספר מפגיש את הקורא מקרוב עם פתח תקוה,אחוזת בית היא תל אביב, יפו וירושלים. אחרי קריאת התיאורים המפורטים והחיים מספיק לעצום את העיניים ולדמיין את עצמך יושב בקלוב הפועלים ומתווכח על קומוניזם וסוציאליזם מהו (שזה רעיון מרגש שנעשו נסיונות לא מוצלחים לממשו לאורן של פרשנויות כאלו ואחרות) , מנסה להיות פועל בארץ ישראל ומתחרה עם הערבים על עבודה אצל בעלי האחוזות הפתח תקואיות שבאו דקה לפני כן וזכו לפיסת קרקע וכבר נהיו אדונים ובעלי בתים, מסייר בשכונת כפר גנים שהיתה שכונה של בתים פרטיים עם פרדסים וגנים פורחים שאנשים בנו אחרי עבודתם היומית והתגאו בכך מאד, יושב בבית קפה ביפו עם החבר'ה, מסתובב בין האנשים שבנו לעצמם את הבתים הראשונים בתל אביב איך הוסיפו קירות וסללו שבילים.. מסייר בסמטאות ירושלים. הסוף העצוב של הסיפור והמוטיב של הכלב המשוגע שמייצר עבור הגיבור את נקודת המפנה מטרפד את התקוות של הקורא כי הגיבור בכל זאת יגיע למנוחה ונחלה..עגנון רוצה להמם את הקורא וכמובן מצליח.

» ביקורות נוספות של רינת
» ביקורות נוספות על תמול שלשום - הוצאת עם הספר