ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 בנובמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
שלוש נשים,שלושה דורות ושלוש מחברות -דרך עיניהן ומחברותיה של נציגת הדור הצעיר.
פאניה-דור השואה, בתה מאירה ונכדתה קרן אור (אחייניתה של מאירה).
דמויות מפתח אך לא היחידות (לעתים התבלבלתי בין חלקן).
הספר מביא את סיפוריהן והמשפחות בכלל על המשברים והקשיים בצד תקווה ואהבה.
פאניה היא 'יקית' טיפוסית-מטופחת,ביתה מסודר,כל דבר במקומו. מדגישה את ה'י'- 'שכיינים','תישתיקי', בעלת השקפות ברורות על העולם,משפחה,נישואין,התנהגות נאותה ואין ספק באהבתה לילדיה-מיכאל (מייקל),שושי ומאירה.
מאירה כנערה היא אנטי תזה לאמה-'טום בוי' עצמאית ופרועה בהופעתה ששיערה האדום מזכיר צמר פלדה.תמיד נחבלת ונשרטת,משוטטת ברחובות ועל שפת הים בבגדים מרופטים וכפכפים.מה שנקרא-עושה בושות לאמא. "מה יגידו ה'שכיינים'".עם זאת אוהבת מאד לקרוא ולכתוב.
קרן אור-בתה של שושי שנפטרה צעירה מוצאת בהתבגרותה בדודתה מאירה דמות אם,אהבה ונתינה אינסופיות.
התבגרות בצל מוות,טראומות וסודות (אי אפשר לפרט מדי בלי ספויילרים).
קרן אור רגישה במיוחד,בעלת נפש של סופרת ומשוררת שבשלב מסויים מחליטה לעזוב לארצות הברית בתקווה להתאושש מטראומה ומסתייעת בדודה מייקל השוהה שם שנים רבות ומצליח.היא מצליחה בעבודתה אך אין לה סיפוק אמיתי,מוצאת זוגיות ואהבה העומדים במבחן עקב כשלונה החוזר להרות המעיק עליה.
השפה קולחת למדי - על הטוב והרע, האהבה והמשפחתיות, תקוות המתנפצות לעתים על סלע המציאות.
הספר נפתח בסיפוריהן הנפרדים ועם זאת קשורים ומחציתו השנייה היא מחברותיה של קרן אור המשקפות את עולמן.
כדאי לקרוא במיוחד לאוהבי הסאגה הבין דורית.
3.5 כוכבים.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת