ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בנובמבר, 2019
ע"י חיים
ע"י חיים
אני כותב ביקורת על ספר שרובכם בודאי לא יקרא לעולם בגלל שהוא אזל מזמן מהחנויות ואפילו בחנויות הספרים המשומשים גם כבר לא מחפשים אותו. (הספר הזה היה להיט גדול בזמנו...).
ג'יימס ברודי הוא אדם בעל אמצעים ובעל כבוד בקהילה - יש לו עסק משגשג, בית גדול, משפחה וקשרים חברתיים מרובים. אבל... הוא גם אדם אלים שמתעלל נפשית וגופנית בבני ביתו החלשים ובכלל בכל מי שתחת מרותו.
הספר מטלטל לך את הבטן החל מהעמוד הראשון בו אתה מכיר את שלטון הטרור של ברודי בביתו כנגד אשתו, שלושת ילדיו ואימו הזקנה ומסתיים כאשר ברודי פושט את הרגל, מאבד את אשתו למחלת הסרטן (כמה סימבולי שאשתו הכנועה לא מופיעה כישות עצמאית בעלת שם אלא לאורך כל הספר נקראת "אמא ברודי" ורק בעמוד האחרון ממש לפני מותה, כשהמוות משחרר אותה משלטון האימים של בעלה, מתגלה שיש לה שם משל עצמה), בתו האחת מושלכת על ידו מהבית, בנו בורח עם הפילגש שלו ואת בתו האחרונה ו"האהובה" הוא דוחף בלחצו הפסיכולוגי להתאבדות- ואילו ברודי עצמו מתדרדר לשתיה ורק נעשה אלים עוד יותר.
את הספר הזה לא אשמור בבית... הוא אפל ומדכא מידי לטעמי.
אז למה קראתי אותו עד הסוף ועוד טרחתי לכתוב עליו ביקורת?
1. בגלל הכתיבה הנפלאה של קרונין (זה לא הספר הראשון שלי-שלו ותמיד אני נהנה. מעניין איך סופר כזה לא קיבל מקום של כבוד יותר גדול בהסטוריה הספרותית).
2. יש חשיבות גדולה לקרוא על תופעות כאלה. יש פעמים שדברים נראים כלפי חוץ בצורה מהוגנת ונורמטיבית אך מתחת לפני השטח יש כאוס מוחלט שנשלט ע"י מפלצת אדם. חשוב לנו כחברה להכיר בכך, לזהות ולהתריע כדי להציל ולמנוע אסונות נוספים.
3. לצערי גם אנחנו כפרטים- בזעיר אנפין- לוקים לפעמים ב"אלימות" ובשתלטנות כלפי החלש ממנו- בני הבית, עובדים שלנו, לקוחות שנצרכים לנו ואפילו נותני שירותים שלא באים לנו טוב בעין (טכנאים, מלצרים, פקידים וכו').
בקיצור- ספר כזה הוא סטירה מצלצלת שצריך לקבל מידי פעם כדי להוציא אותנו מהישנוניות שלנו כפרטים וכחברה ולהפוך אותנו לאנשים טובים יותר.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בוב
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת!
מעבר לעלילה ולדמויות שמאוד מסקרנות אותי, עצם העובדה שהתרגום הוא ישן, לרוב מעצים עבורי את הנאת הקריאה.
|
|
עמית לנדאו
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
קראתי אי שם בגיל הנעורים, ואני זוכר שאהבתי והזדעזעתי...
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
חיים, מדי פעם בפעם ספרים מעין אלה הם בדיוק מה שאדם צריך,
כפי שאמרת ולו רק כדי להבחין בין טוב ורע.
קצת חבל שאגב כך גילית פרטים מסוף הספר, אבל בכל אופן הצלחת לסקרן אותי. אולי אנסה למצוא אותו. תודה לך על הסקירה. חיפושית - באשר לדברייך, גם אני לא יכולתי שלא להעלות על הדעת את אותו הסיפור ממש. אני מניח שהלקח עבורנו כחברה הוא לומר בפירוש שאין הטוב, נאור ונעלה ככל שיהיה למראית עין, מכפר על הרע. |
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
קרונין - אהוב נעורי הרחוקים.
חיים, תודה שהזכרת לי. ואם אתה מתאווה לסטירה נוספת שתנער אותנו מהאדישות כפרטים וחברה - ממליצה לך לקרוא את ארכיפלג הכלב של קלודל. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יש לי בבית ספר אחר שלו.
|
|
חיים
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכולם על התגובות!
בת-יה - צודקת. כמו שכתבתי יש ספרים שמתחילים נעים ולאחר מכן מגיע הקושי אך פה תחושת המועקה מתחילה ממש מהעמוד הראשון. היה לי קשה להתגבר על ההתחלה הזאת ( מיד מקבלים אגרוף לבטן) אך בסופו של דבר היה שווה... אושר- מחכה לתת אותו למישהו אחר..מצטער.. (אך אם לא ירצה אפנה אליך) |
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעניינת. זוכרת שבצעירותי התחלתי לקרוא ונטשתי אחרי קריאה של כ- 15 עמודים.
אחר כך השאיל אותו שכן, ומאז נעלמו עקבותיהם. |
|
אתל
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סקירה נפלאה.
קשה לנו לעכל את הימצאותה של האלימות בשכבות שלא מוגדרות על ידינו כ"שכבות החלשות". |
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
הייתי מרותקת לספרים של קרונין
אי אז, כשהייתי בתיכון... קראתי את כל הספרים שלו שמצאתי, וזה ביניהם. לא חושבת שהייתי מסוגלת לקרוא אותם שוב היום... בהחלט מדכאים. |
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספר מצויין. היטבת להעביר את מהותו.
|
|
חיפושית
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
זה ישר מזכיר לי את הרופא שרצח שבוע שעבר את אשתו. כלפי חוץ הכל מושלם, אדם שעוזר לסביבה, מתנדב בכל העולם, ובפנים- אדם רקוב..
|
|
אושר
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אם אתה יכול לשלוח לי? נשמע מעניין, תודה
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת