ביקורת ספרותית על לאהוב אותי מאת יעל רון יעקבי
ספר טוב

---

מנסיוני לכל ספר יש זמן. יש את הזמן המיוחד שבו הוא צריך להיכתב אבל יש גם את הזמן המיוחד שבו הוא צריך להיקרא.
הספר ישב בארון הספרים שמחכים לקריאה (נראה לי שלכל חובב ספרים יש ארון כזה...) וחיכה לתורו ולזמנו המיוחד. כל פעם דילגתי עליו מסיבה כזו או אחרת.
לפני שבועיים הגיע תורו- התחלתי לקרוא אותו ונהניתי מאד... אבל אז הגיע מהפך שהפך את הספר בתיזמון מושלם למושלם בעיני.
הספר עוסק בנערה מתבגרת שבעקבות שינויי ההתבגרות- מתחילה להרעיב את עצמה ללא מודעות למצבה ההרסני. מפה לשם- היא נכנסת למכון המתמחה בהפרעות אכילה ושם היא (וגם משפחתה והסובבים אותה) עוברת תהליך של התבגרות והתגברות. הספר נכתב במבט אופטימי וחיובי על תהליכי הנפש והגוף שעוברת הגיבורה.
כמה ימים לאחר שהתחלתי לקרוא באה הבת הגדולה שלי וסיפרה לי בסוד על חברה שלה מהשירות שסובלת מהפרעות אכילה והולכת להתאשפז במחלקה בבית חולים. היא סיפרה איך החברות שמו לב לשינויים ואיך לאט לאט הסביבה הבינה שיש בעיה... וכמובן שאסור לספר והכל בשושו...
ופתאום הספר הפך לכל כך רלוונטי, לכל כך נוגע לחיים שלנו פה ועכשיו.
פתאום הבנתי כמה בנות כאלה ומשפחות כאלה יש מסביבינו עם מסך השתקה ואנחנו פשוט לא יודעים....
ולכן קודם כל החשיבות הגדולה של הספר היא שהוא מעלה את המודעות לנושא הזה.
חוץ מזה נהניתי לקרוא ולהפיק תובנות לעצמי- כל אחד עובר קשיים ומשברים ומכל משבר אפשר ללמוד ולצמוח. והספר מלא בתובנות חשובות שאפשר לקחת לחיים.
‏לאחר שסיימתי לקרוא הספר עבר לאשתי ולבתי.
הספר מתאים וחשוב יותר לנוער. אבל גם כל מבוגר יהנה ממנו.
בקיצור- מאד נהניתי!
(את הדברים הללו כתבתי לסופרת ואם כבר כתבתי אז אפרסם אותם כאן לתועלת הציבור)

» ביקורות נוספות של חיים
» ביקורות נוספות על לאהוב אותי