הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 חודשים•2 דקות קריאה

לסקירה זו מצורפת מתנה לקוראים...
רבי שלמה אבן גבירול היה קודם כל תלמיד חכם וירא שמים- ידיו רב לו בפילוסופיה הקבלית ובחכמת ימי הביניים. כך צריך לראות אותו וכך גם צריך לזכור אותו- בשורה אחת עם ענקי הדורות יוצאי גלות ספרד- רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי, רבי שמואל הנגיד, הרמבם ועוד.
אבל... הוא גם היה בן אדם- אחד שכועס, אוהב, מתרגש מהטבע, עצוב, מתנצל וגם אדם עם חוש הומור משובח.
רוב השירים בקובץ אכן רציניים מאד- מתעסקים בנושאים כבדים וחשובים עד למאד. בכלל בשירת ימי הביניים קשה למצוא הומור טוב אבל רבי שלמה הוכיח את עצמו גם בזה.
לראיה אעתיק פה שיר במתנה לקוראי סימניה (השתמשו בו כשאתם מחזירים לחבר ספר גרוע שהשאלתם ממנו).

[לשיר קוראים "יהי אחי לך ספר" והמהדיר מתאר אותו כך- "בהחזירו ספר שלא מצא חן בעיניו"] :

יְהִי, אָחִי, לְךָ סֵפֶר שְׁלַחְתִּיו

וּמִמְכֶּרֶת צְמִיתוּת לָךְ מְכַרְתִּיו,

וְהָסֵר מֵעֲלֵי שִׁכְמִי כְּבֵדוּת,

לְמַעַן כִּי כְהַר תָּבוֹר נְשָׂאתִיו.

וּמָה אֶצְעַק וְעַד אָנָה אֲשַׁוַּע?

וְעַל רֹאשִׁי חֲמָסִי כִּי שְׁאִלְתִיו!

וְלֹא אֶתְמַהּ בְּךָ, כִּי אַתְּ נְתַתּוֹ

אֲבָל אֱתְמַהּ בְּנַפְשִׁי, כִּי לְקַחְתִּיו.

וְזַמֹּתִי הֱיוֹת לִי בוֹ תְעָלָה

וְכָמוֹךָ תְּמִים דֵּעִים חֲשַׁבְתִיו,

וְכַמָּה הֶעֱבַדְתַּנִי בְּקָרְאוֹ –

וְלוּ הָיָה אֱלוֹהַּ, לֹא עֲבַדְתִּיו!

וְזָכַרְתִּי שְׁמוֹ בִּקְהַל חֲכָמִים –

וְכִמְעַט יִסְקְלוּנִי עֵת זְכֵרְתִיו.

וְאָמְנָם כִּי אֲנִי מוֹשֵׁל בְּרוּחִי

אֲשֶׁר לֹא בַחֲמַת אַפִּי קְרַעְתִּיו!

חֲדַל לָתֵת עֲוֹן רַב עַל עֲוֹנָךְ,

וְאִם הוּא מִנְּשֹׂא גָדוֹל – סְלַחְתִּיו.

וְלֹא אֶפְנָה אֲנִי עוֹד אַחֲרֵי זאת

וְלֹא אוֹסִיף רְאוֹתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיו.

לְכָה, אִיעָצְךָ וּשְׁמַע בְּקוֹלִי –

וְלֹא אִיעַץ אֱנוֹשׁ כִּי אִם אֲהַבְתִיו:

חֲצָב-קֶבֶר וְטָמְנֵהוּ בְתוֹכוֹ,

וְאַל יִחַר לְךָ אֹמֶר גְּזַרְתִּיו.

וְאִם אָדָם חֲסַר לֵב יִדְרְשֵׁהוּ

תְּכַחֶשׁ-בּוֹ וְתֹאמַר “לֹא רְאִיתִיו"!