#
לפני כמה שנים צפיתי בסידרה באותו שם. היא היתה מעניינת וקצבית ומילאה היטב את תפקידה כ"מעבירה את הזמן בסבבה". לא חשבתי עליה במיוחד, אז. כשהתחלתי לקרוא את הספר גיליתי שהסידרה מבוססת בצורה רופפת מאד על התחלת הסיפור. משם היא פנתה פנייה חדה לכיוון שונה, שיקסום יותר לאלה שמעדיפים לראות הרבה אקשן, יריות, התעללות, ואנשי קרטלי-סמים עם מבטא מקסיקני, קעקועים ומראה מסוכן של שפם+קרחת כמסמלי רוע.
טֶרֶסה מנדוזה היא צעירה מקסיקנית שגדלה בעוני (ומדובר בעוני במקסיקו, לא בישראל, אז תכפילו...) עד שהפכה בת הזוג של מבריח סמים בשירות קרטל סמים במקסיקו. החוקים שם פשוטים – אם עובד של הרשת נחשד בעבירה על חוקיו הנוקשים של הקרטל (מבגידה ועד לעצבן ת'בכיר) הוא ימות מוות ארוך וקשה, וכך גם בני משפחתו - כולל נשים, ילדים, קשישים. בתרבות הזו אין כזה דבר "בלתי מעורבים". בן הזוג של טֶרֶסה חוסל והיא מתחילה מסע בריחה ארוך ומסע ארוך יותר למצוא מי היא ומה היא רוצה לעשות. במסע הזה היא מגיעה לספרד ומתחברת לעולם דומה (ושונה) לעולם אותו הכירה במקסיקו. התבגרותה והפיכתה לאדם אחר הוא נושא הספר, וכל הסיפור הוא הסיפור המרתק של מצליחנים, שלפי מה שאני קוראת בעיתונים מרתק את הקוראים לא חשוב הדרך או האמצעים שנקט המצליחן כדי להפוך כזה עשיר.
הרומן הזה – שאינו בדיוק מותחן, גם לא בדיוק סיפור פשע - הוא תיאור פרטני של האנשים החיים – מי טוב יותר, מי פחות - בשוליים העבריינים של החברה. הם אינם - אם לקבל את מה שהספר הזה אומר – שונים מכל תהליך של איש עסקים לגיטימי הממריא לצמרת, דורך פה ושם על גוויות ומעקם פה ושם את החוקים לנוחותו, ונוחת בסופו של דבר כידוען לבוש חליפה ומעשן סיגר, חי בוילה מדהימה לחוף הים, אפוף הערצה וקנאה. הטוויסט בסיפור הוא שמדובר באישה ובעולם שמקובל שהוא עולם של גברים ורווי אלימות ואכזריות.
הסופר נחשב במולדתו, חבר באקדמיה הספרדית הממלכתית - מה שזה לא יהיה - ככתוב על הכריכה האחורית. הוא כתב מספר רבי-מכר שהוסרטו. הכתיבה עמוסה, מפורטת יותר ממה שחשבתי שכרחי, הקצב קצת איטי. אבל כשמתרגלים – יש בכתיבה יופי ועוד משהו שממעטים לראות בספרים בז'אנר הזה – סוג של נינוחות. היו בו קטעים שנהניתי לקרוא (וגם כמה שדילגתי עליהם, משיעמום...) 3.5 כוכבים עוגלו ל-4 וזו תרומתי לספרות הספרדית, שעד כה מיעטה להשביעני רצון...


















