סיימתי את הקריאה המום קמעא, עלי להודות.
שלושה סיפורים יוצאי דופן על נשים צעירות מארצות זרות -פיליפינית, אירית ופולנייה -הנכנסות במפתיע לחיי משפחות ישראליות וגורמות טלטלה עזה וסערת רגשות בעולמן,במיוחד שני הסיפורים האחרונים.
הראשון פחות דיבר אלי-מטפלת פיליפינית הנשכרת לסייע לאדם מבוגר מעמידה במבחן את הקשר בינו לאשתו ה'יקית'.
השני מתמקד במשפחה שבנה מצא את מותו בשירותו הצבאי והפצע מסרב להגליד במיוחד בלב האם המשנה את מנהגיה כלפי הזולת והסובבים אותה. לחייה, חיי משפחתה ובמידה מסויימת לחיי חברתו וחברו מילדות נכנסת צעירה אירית מתנדבת בקיבוץ שנסיבות הופעתה טורפות את הקלפים עד הסוף הבלתי צפוי.
השלישי שבאמת נגע ללבי הוא על פולה-ילידת פולין מבוגרת הזקוקה לעזרה יום יומית ולחייה נכנסת נערה פולנייה בת שש עשרה ששמה-ולנטינה-זהה לנערה בת אותו גיל שהיתה דמות משמעותית בנעוריה מחצית המאה קודם לכן. הופעת ולנטינה מטלטלת את עולמה ומציפה זכרונות קשים וסיוטים מימי השואה ועם זאת פולה נקשרת מאד אל הנערה השברירית ומפתחת כלפיה רגשות אמהיים אך התפתחויות לא צפויות משנות הכל עד הסוף מכמיר הלב.
ספר מצויין, רגיש ונוגע שקשה להניחו מהיד הודות לסגנונה הקולח והמרתק של המחברת.


















