ביקורת ספרותית על חיטריפ מאת אוריה מויאל

---

יש את הספרים שנוטשים, אצלי זה אחד מאלה. אחרי שהגעתי לאמצע הספר, ויתרתי על המשך הקריאה, הצצתי קצת בסוף לראות איך נגמר והחלטתי שזהו.
בעיקר הפריע לי הקפיצה בזמנים ברמה שהתקשיתי לעקוב מה קרה מתי, ובנוסף הייתה קריאת קטעים מהעבר מיומן אישי- סגנון שאני לא מתחברת אליו.
מדובר בסופר ישראלי, וזה ספר הביכורים שלו.

בגדול מסופר על משפחה, בה האבא נלחם במלחמת לבנון הראשונה, ובעקבות מותו של חברו שהיה איתו במלחמה, הוא לא מתאושש. למרות שהתחתן ונולד לו ילד, בשלב כלשהו הוא יוצא לארה"ב ולא חוזר אף פעם. ונחשב כנעדר.
הילד מושפע מכך ומתחיל לגמגם, הוזה הזיות ואף מתאשפז. כשהילד הופך לאיש צעיר, זאת אומרת מסיים את הצבא, הוא יוצא למסע לארה"ב בניסיון להתחקות אחרי צעדיו של אביו.
הספר הוא יותר מסע של הנפש מאשר עלילה.

» ביקורות נוספות של חיפושית
» ביקורות נוספות על חיטריפ