#
אני מניחה שרוב הקוראים שמעו על הספר הזה, שפורסם בשנת 1897 באנגליה ועובד לתסכית בלתי נשכח בארצות הברית בשנת 1938. אורסון ולס (לא חושבת שיש קשר משפחתי) הגיש את התסכית הזה בצורה כה אמינה, שגרם לפאניקת-המונים ולאנשים שברחו מבתיהם בבהלה. יש לספר גם עיבודים לסרטים, עיבוד מוסיקלי ידוע, וכל זה – לסיפור שבוחן, למעשה, את הטבע האנושי.
בוקר קיץ אחד מתחילה פלישה של תושבי מאדים אל כדור הארץ. המספר (איך הוא יודע שמדובר ביצורים ממאדים?) חי באנגליה הכפרית בה נחתו היצורים ומתאר את מה שראה ואת מה שחווה אחיו שהיה סטודנט לרפואה בלונדון. הסיפור נחשב לאחד מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים. בתקופה בה מתרחש הסיפור אמצעי התחבורה העיקרי הוא כרכרה רתומה לסוס או סוס בלי כרכרה. רכבות וספינות משנעות למרחקים. גברים עדיין סבורים שמן הראוי "להציל נשים" (לאו דווקא ילדים). תותחים הם כלי המלחמה האולטימטיבי (שסוסים גוררים אותם ממקום למקום). רוכבי אופנים עוברים ברחובות, דופקים על דלתות ומציעים לתושבים לנוס מהסכנה. הסדר הציבורי נשמר בעיקר בזכות השיגרה והכבוד שנותן האזרח לנעלים ממנו.
ולס בחר בכיוון הכי "הגיוני" בתרבות מרובת החיכוכים והעימותים שלנו – מטרת פלישת היצורים להשמיד את בני האדם ולרשת את עולמם. זרים הם מסוכנים – אם באו ממאדים או מסודן. צריך להילחם על "הבית" או לברוח. השאלה למה שיצורים שהורגלו לאטמוספירה ולכבידה שונה מכדור הארץ ירצו לעבור אליו, נענית במשתמע "כי הוא שלנו ולכן אחרים רוצים לקחת לנו אותו..."
הספר גורם למחשבות נוגות לאלה מאיתנו ש"איש תחת גפנו ותחת תאנתו" אינו גורר אוטומטית מחשבה ש"כן, אבל הצד השני רק רוצה מלחמה". ספרות משקפת את הלכי הרוח של התרבות ממנה היא יוצאת והספר הזה אינו שונה: הוא מתייחס לכאוס שגורמת המלחמה, לפריעת הסדר, להתמוטטות החוקים ולייאוש החלשים כאל "אין ברירה. חייבים לשלם את המחיר הזה כדי..." (לנצח, להחזיר להם, להעניש אותם, לנקום בהם)
והספר? מעבר לתובנות שהפקתי מקריאתו, לא נראה לי שהוא הזדקן היטב. אחריו נכתבו ספרים רבים שניסו לתאר את אותו מצב: פלישה של זרים והרס התרבות. יש, כמובן, גם (מעט) ספרים בהם פני הזרים לשלום ושיתוף פעולה. ככלות הכל סופרים הכותבים מדע בדיוני הם אנשים עם רעיונות יצירתיים ומוזרים. אפילו שלום.
0
![מלחמת העולמות [מהדורת 1979]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/973734.jpg)

















