תיאו הוא פסיכולוג ובפתח הסיפור הוא מתקבל לכבודה ב"גלוב", בבית החולים הפסיכיאטרי בו מאושפזת אלישיה. תיאו מאוד רוצה לטפל במטופלת המאתגרת הזאת ששותקת כבר שש שנים.
אלישיה היא ציירת מוכשרת שהתחתנה עם צלם אפנה מבוקש, אבל לילה אחד נשמעות יריות מביתם והשוטרים שממהרים למקום מוצאים את אלישיה, רובה שעליו טביעות האצבעות שלה, ואת בעלה הירוי בראשו. מרגע זה היא אינה מדברת, גם במהלך החקירה וגם במשפט. עורך הדין שלה טוען לאי שפיות והיא נכלאת בגלוב.
על תיאו עברה ילדות לא קלה שאת השפעותיה הוא ניסה לרפא בפסיכולוגיה, והקורא נחשף לעברו ולטיפול הפסיכולוגיה שעבר, ובמקביל גם לעברה של אלישיה שאותו מנסה תיאו לחשוף כדי להבין את שורש השתיקה שלה. הסיפור מתקדם כמו מותחן כשכל פעם נחשפת עוד עובדה ששופכת אור על התמונה, ובסופו אנו מבינים מה קרה לאלישיה ומה הקשר בין הסיפור שלה לסיפור של תיאו.
הסיפור אמנם מלא מונחים פסיכולוגים שקצת מלאים, אבל בשלב מסויים הוא לופת את הקורא ולא מניח לו עד הסוף המטריד. הסיפור לא משרה אימה אבל הוא מותח ומותיר תחושה לא נעימה בקשר לאופי האנושי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
