ביקורת ספרותית על פרח קטן מאת יוסי אביליו

---

לפני כמה חודשים קראתי ספר מתח שהיה מצוין לכל אורכו. שמר על ערנות, שימר את המתח, הקצב היה טוב עד ש.. אופסס, סופו של הספר היה כל כך מופרך שהוא חירב לי את כל ההנאה.

וזה לא עניין של סוף טוב או רע. יותר לכיוון ה- די,נו...באמת?

פרח קטן הזכיר לי את הספר ההוא, אבל קרה פה דבר מעניין. גם אם לא עפתי על העלילה, ולא ממש ידעתי איך לקטלג את הספר, אני מוצאת את עצמי חושבת עליו, והדמויות עדיין מתרוצצות לי בראש.
ההתחלה הכי בנאלית, כזו שכל קורא ימצא בה נקודת הזדהות. זוג צעיר, הורים לתינוקת. האמא עובדת כמגיהה בהוצאת ספרים,האב מפוטר מעבודתו במפעל הזיקוקים. אבל אל תטעו לחשוב שפה נגמרו הזיקוקים. הם רק מתחילים ולכל אורכו של הסיפור הם יתפוצצו מעל ראשכם בקול סואן מחריש אוזניים. וכל מילה שאוסיף על העלילה רק תהרוס את חוויית הקריאה למי שמתכוון לקרוא את הספר.

אז מה למדתי? שהספר הזה לגמרי הוציא אותי מאזור הנוחות שלי. ואסור לפחד מזה. אפשר רק להרוויח מזה. כתיבתו של יוסי אביליו נהדרת. ישירה ומדויקת. ברור לי שארצה לקרוא עוד ספרים של אביליו.

כל ספר הוא הזמנה למסע. לעיתים הסופר לוקח אותנו למסע שאולי היינו בוחרים שלא לעבור, אבל לא רק שיצאנו - אפילו חזרנו עם חוויות.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על פרח קטן