ביקורת ספרותית על אחותו של צייד המכשפות מאת בת' אנדרדאון
ספר טוב

---

#
באנגליה של המאה ה-17, בה משתוללת מלחמת אזרחים בהתקפות אלימות מזויינת, יש המון מכשפות שמישהו צריך לצוד. המישהו הזה – מאת'יו הופקינס שמו - מינה את עצמו למומחה לאיתור מכשפות: הוא ירא-שמיים (כמובן) בנו של כומר, בעל פונדק שפיתח שיטות מעניינות מאד איך לאתר – ולהיפטר – ממכשפות. לצערו חל באנגליה איסור על עינויים, כך שהיה על הופקינס להיות יצירתי. האמונה היתה שהשטן שולח "שדונים" היונקים דם ממכשפה – לכן היה צורך להפשיט לגמרי את המכשפה, לגלח את כל גופה ולחפש בה סימנים. כל כתם-לידה, נקודת-חן או שומה היו הוכחה. אז דקרו את המכשפה במחט מיוחדת – כי ידוע שמכשפה אינה חשה כאב, היא רק מעמידה פנים, קשרו אותה בתנוחה כואבת לכיסא, לא איפשרו לה לישון וחקרו אותה במשך שעות בתנאים כאלה. בסוף – הפלא ופלא – המכשפות התוודו על נזקים שעשו, אנשים שחלו, יבולים שקמלו. אם לא התוודו העבירו אותן ב"מבחן המים". המכשפה נכפתה בידיה ורגליה והושלכה למים. אם צפה – אות הוא שהמים דחו אותה כי היא מכשפה. אם שקעה – היא אינה מכשפה (אז מה אם טבעה ומתה? קורה.)

חוקרים מנסים להבין את תופעת ציד המכשפות שהתחוללה באירופה (והגיעה אף לאמריקה) אחרי ימי הביניים החשוכים. קראתי כמה סברות מעניינות – החל מהעובדה שבאותה תקופה (סוף המאה ה-15 עד סוף המאה ה-17 בערך) היהודים, שהיו השעיר לעזאזל הקבוע, לא היו באיזור. הם גורשו כמאתים שנה קודם ממערב אירופה. מי יוכל לתפוס את מקומם אם לא קבוצה חלשה אחרת – נשים בדרך כלל עריריות ללא מגן – עניות, חלקן לוקות בפיגור או במחלת-נפש, שאף אחד לא יתנגד במיוחד אם ייתלו. הסבר נוסף שקראתי היה שהדתות ביסודן הן נגד נשים. האם לא היתה זו חוה שהתפתתה לנחש ובגללה גורשנו מגן העדן? נשים, כידוע, דעתן קלה הן פתיות, קלות להתפתות ובאין להן גבר שישגיח מי יודע לאיזה תהומות שחיתות הן יכולות להגיע.

מת'יו הופקינס ושותפו פעלו כשלוש שנים ושללם היה 150 נשים שהוצאו להורג או מתו "סתם" בכלא שתנאיו לא איפשרו שרידה. "המאשימים" היו חברי הקהילה שהאשימו את הנשים האלה בכל מה שהתקלקל – מיבול שקמל, בצורת, ספינה שטבעה, פרות וכבשים שמתו ועד ילד/אשה/גבר שמתו ממחלה או מתאונה. השיטה המשפטית, שאיפשרה להאשים באשמות שווא בלי להסתכן, איפשרה לשכנים להעניש ולסלק נשים עמן הסתכסכו או שהיה ברשותן משהו שהם רצו.

הספר הזה עוסק בפרשה של מת'יו הופקינס ברומן היסטורי מרתק ומצמרר. הוא נשען על תחקיר שערכה הסופרת, שהוסיפה לסיפור חלק מומצא שאיפשר לה לספר את הסיפור בדרך יותר מרתקת מאשר היה במציאות (כן, זה אפשרי). הספר מעלה לדיון פרק אפל – אחד מני רבים – בתולדות האנושות.

משהחלה מורת-רוח נגד מת'יו הופקינס – שהתמקדה, כנראה, בשכרו הגבוה (מה רצו ממנו, הרי גם צדיקים צריכים לאכול...) הוא פרש וכתב ספר-הדרכה על שיטות מדעיות לאיתור מכשפות, ששימש מאוחר יותר את התובעים בסיילם.
הוא נולד, כך נראה, להרבות טוב בעולם.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אחותו של צייד המכשפות