ביקורת ספרותית על אחותו של צייד המכשפות מאת בת' אנדרדאון
ספר טוב

---

הסיפור בספר הזה מתרחש בשנת 1645 בעיירה קטנה בבריטניה. בשנים האלה שרר קצת בלגן שלטוני, מלחמות בעד ונגד המלך, מה שאיפשר לשומרי החוק לפעול באופן קצת עצמאי ולא תחת פיקוח הממלכה. בחסות הבלגן פעלו ציידי מכשיפות, וגרמו למותן של נשים רבות באשמת כישוף.
הסיפור מסופר מפי אליס, שחזרה אלמנה לבית הוריה, מלונדון, לאחר שבעלה נהרג בתאונת עבודה. בכפר היא מוצאת את אחיה שהתבגר, ולקח את עניין המכשפות לידיו באופן אקטיבי. היא מוצאת כמה נקודות בעברו שיכולות להצביע על התפתחות אישיות חרדתית וקיצונית, כמו שלו, שיכולה להביא למותן של נשים חפות מפשע בעוון מופרך שכזה.
מדובר בעיקר בנשים חלשות, ללא בן זוג, שצברו להן בכפר אוייב אחד או יותר, ודרכי גילוי יכולות הכישוף שלהן היו, בין השאר, עינוי והרעבה.
אליס, בנסיונה למרק את מצפונה, יוצאת עם אחיה למסע חקירה שכזה, והתוצאות הן טראגיות.
הסיפור כתוב באופן קולח ומסקרן, העובדות היבשות מופיעות בסוף, בנוגע למקרי המוות ולדמויות המופיעות בסיפור.
הסופרת סלחנית מידי, בעיני, כלפי האח הקפדן והמרושע, וחוסכת, תודה לאל, בתיאורי העינוי החקירות.
לא צריך סיפורים כאלה כדי להבין לאיזה טירוף יכולה להביא הרדיפה אחרי השררה, אבל כדאי לקרוא כדי לדכור שכולנו בני אדם. גם הפועים וגם התליינים.
ממליצה בהחלט.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על אחותו של צייד המכשפות