ספר לא טוב.
גם אני נפלתי בפח של ספר חדש שנראה רב מכר שמונח לו במקרה בספריה ונתן לי תחושה מזוייפת של מהר מהר לחטוף אותו כי אחרת ייעלם..
אז טעיתי. הספר רע והרבה פעמים רציתי להפסיק לקרוא באמצע וזה כמעט לא קורה לי. מאוד נלחמתי בדחף הזה של לעזוב הכל ולהתחיל ספר אחר. למה נלחמתי? כי הרעיון עצמו של העלילה עניין אותי.
הרעיון טוב אבל הביצוע נוראי.
אז למה הרעיון טוב?
נקודת מבט של ילד שמגלה כי בוקר אחד אמא שלו נעלמה והוא בעצם האחראי על עצמו ועל אחיו הקטן היא נקודת מבט מעניינת. כבר קראתי ספרים שמדברים מקולו של הילד (עיין ערך "חדר" של אמה דונהיו) והם היו לא רעים בכלל. כאשר הספר כתוב נכון מדובר בערך מוסף מעניין לספר. המחשבה על ספר מתח שמנסה לפתור תעלומת העלמות של אם דרך עיני הילד סיקרנה אותי וזה יכל להיות יופי של ספר.
אז למה הביצוע נוראי?
צורת הכתיבה מתפזרת. כמעט כל פסקה לא מתקשרת לפסקה הקודמת ואפילו הפונטים של הכתב עצמו מתחלפים בלי הפסקה כשמטרתם להבדיל בין מחשבות הילד לבין הסיפור עצמו. קראתי עמודים שלמים שמתוכם הבנתי רק 60% ממה שרצו להגיד. היה לי קשה לדמיין את מה שמתארים. הכל היה מבולבל ומכביד. לא הבנתי המון פעמים מי נמצא איפה ומה אומר למי.
חוסר קורלציה בין צורת המחשבה של הילד בתחילת הספר לבין הסוף בלי ממש הסבר הגיוני מדוע. ילד בן 9 בתחילת הספר חושב כמו ילד בן 9 ואחרי ארבעה ימים פתאום מתגלה לנו מחשבה של בלש מצטיין והשיחה שלו עם מבוגר נראית כמו שיחה בין שני מבוגרים.
זה נראה שהסופרת שכחה פתאום את גיל הגיבור שלה.
עודף אינפורמציה (שגורם לעודף מילים שגורם לעודף עמודים) אבל שלא תורם בכלל לעלילה או לעומק של הדמויות מבחינתי הוא מיותר ומוריד כוכבים מהספר.
בקיצור לוותר!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
