ביקורת ספרותית על איידהו מאת אמילי רסקוביץ'
ספר טוב

---

איידהו זה מקום בשומקום.
הסיפור מספר על אן, שהתחתנה עם ווייד למרות שהוא מבוגר ממנה, ולמרות שהוא יודע שיחלה בדמנציה בגיל צעיר כמו אביו וכמו סבו. הוא מנסה להלחם בזה אבל המחלה חזקה ממנו. אשתו הראשונה של וייד, ג'ני, נמצאת בכלא נשים ומרצה מאסר עולם על רצח בתם הקטנה.
הסיפור עוקב אחרי אן המנסה לשווא לדלות פרטים מהאירוע ההוא שבו נרצחה מאי וג'ון נעלמה, ועוקב אחרי אחרי ההחמרה במצבו של וויד. במקביל מסופר גם על מה שמתרחש בכלא ומשפיע על ג'ני שהסתגרה מהעולם באשמה ושתקנות.
וייד ואן גרים בחלקה המבודדת של וייד, על הר מרוחק מהעיירה, שבשלג אין אליו גישה למעט זו שהם מפנים בעצמם, והשכנים הקרובים ביותר הם גם רחוקים וגם מוזרים מאוד.
התיאורים בספר כתובים ביד רגישה והם כמעט פיוטיים אבל המציאות המתוארת היא קשה ואף אלימה.
אין הפי אנד אבל יש סגירות מעגלים.
אי אפשר לומר שזה ספר כייפי, אבל יש בו את היופי שלו, ויש בו את החמלה והצער על אלה דעתם משתבשת עליהם מוקדם מידי.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על איידהו