ביקורת ספרותית על אמברגו - עוצמה והכרעה במלחמת תש"ח מאת עמיצור אילן
ספר טוב

---

שבת שלום וחג שמח לכל החברים.
ברצוני לספר לכם על סופר מחקר זה שהורג המון אמונות תפלות ואחת מהן שישראל נלחמה ״ מעטים נגד רבים״ בראשית תקומתה ורק הקרבה אישית וטוטלית של בני היישוב היא שהצילה אותה מידי מדינות ערב שפלשו לארץ ישראל לאחר הכרזת המדינה ב 15 למאי 1948.
אין ספק שבחודשים הראשונים למלחמה. התקופה הראשונה לאחר החלטת עצרת האום בכ״ ט בנובמבר 1947, יחסי הכוחות בין היישוב היהודי לכוחות הערבים היה במידה רבה לרעת היישוב היהודי.
האסטרטגיה שבה בחר דוד בן גוריון היתה שהישובים יגנו על עצמם ואף נקודה או יישוב לא יפול לידי הערבים. למרות ההתקפות הקשות והכיתורים נפלו אך יישובים מעטים בידי הכוחות הערבים ובמיוחד יש לציין את נפילת גוש עציון שכלל ארבעה ישובים שהיו מבודדים ,הם שכנו מדרום לירושלים באזור ערבי שכלל מאות כפרים וערים ערביות כמו בית לחם וחברון .
בן גוריון שראה שמדינות ההכלה לא נותנת את פירותיה, החליט להחליף תקליט ועבר למדיניות של יציאה מן הגדר והתקפה על בסיסי הערבים בכל מקום ומקום, ומכיוון שרב הבסיסים התקיימו בתוך הכפרים הערביים , היה צורך ממשי לכבוש את אותם ישובים גם אם הביצוע כלל את גירוש תושביהם.
חוץ מכוח אדם קטן ומאומן ( הפלמ״ח ויחידות החיש של ההגנה) , היה מחסור חמור באמצעי לחימה דבר שגרם לקניית נשק מכל הבא ליד ובכל מקור אפשרי, במיוחד במערב אירופה. אולם , המצב החמיר באחת לאחר הכרזת המדינה והטלת אמברגו כולל על משלוח אמצעי לחימה לארצות שמעורבות במלחמה. בראש המדינות שהובילו את המדיניות הזאת היו אנגליה וארצות הברית , וכל אחת אחזה והחזיקה וחיזקה את נחישות האחרת ואכן האמברגו שלשתי המדינות היה כולל ומנע כל זליגה של חמרי לחימה מהן לארצות המעורבות במלחמה.
ישראל הצעירה מצאה שותפה לאינטרסים של מדינות המזרח ( אירופה ), ובמידה מסויימת היתה זאת ברית המועצות שסיפקה לישראל את מידת ההגנה ועודדה את צ׳כוסלובקיה לבצע את עיסקאות הנשק עם ישראל.
מבצע אבק אפשר את ציודו של צהל בנשק קל רב שאפשר לצהל לחמש את יחידות החיר שלו ובכך להתחיל לפתוח בלחימה תכליתית נגד כוחות מדינות ערב והכוחות הפלשתיניים . בן גוריון פרש בפני ההנהגה את פרטי מדיניותו לה קרא תוכנית ד׳ שמטרתה העיקרית היתה לנקות ולספח את שטחי המדינה היהודית שנמלאו בידיים ערביות.
יש להדגיש ש הנשק הצ׳כי שהציל את המדינה כלל גם מטוסים , קורס טייס לטייסים ממוצא יהודי- צ׳ כי ולישראלים ( מה שנקרא לימים קורס טייס מספר 1 , שלאחריו זכו הבוגרים בקורס משלים של שלושה חודשים בארץ ביחידה - טייסת 101, טייסת הקרב הראשונה שהטיסה מטוסי מסרשמיט תוצרת צ׳כיה ומטוסי ספייטפייר מתוצרת אנגליה שגם נמכרו לישראל על ידי הצ׳כים.

עמיצור אילן ערך מחקר רציני שחשף פרטים רבים על מדיניות האמברגו, על החלטות ההפוגה של מועצת הביטחון, על תוכניות נציג האום ברנדוט ועל מדיניות הצדדים הלוחמים להשיג רכש של נשק ותחמושת לציוד כוחותיהם.
המסקנות העיקריות של המחקר:
א) הן בריטניה והן ארה״ב עמדו בלחצים קשים לותר לצדדים. במיוחד בריטניה שהקליינטים העיקריים שלה היו הליגיון הערבי של עבר הירדן, מצריים , ועירק
ארה״ב מצידה נלחצה על ידי הסוכנות היהודית והתנועה. הציונית האמריקנית שלחצו על נשיא ארה״ב טרומן להקל באמברגו כדי שישראל הצעירה לא תובס ותמחק על ידי כוחות הערבים . היות והיתה זאת שנת בחירות לא היה חסר הרבה שהלחצים יועילו,אולם טרומן נישאר דבק במדיניותו מתוך רצון לקבע את האמברגו של בריטניה על הצד הערבי, תוך שהוא מאיים שכל ויתור בריטי באמברגו על מדינות ערב יביא בהכרח לאספקת נשק אמריקני לישראל. החשש הזה גרם לאחדות הפעולה של שתי המעצמות בביצוע מדיניות האמברגו והחלתו בשטח. למרות זאת נקנו מטוסי אספקה , עודפים של צבא ארה״ב ,בארהב והוטסו לישראל.
ב) כסף, הרבה כסף. הנשק הצ׳כי היה יקר והרווחים מימנו היו אמורים להכניס לקופה הצ׳כית כסף זר קשה ורב ערך. מטוס מסרשמיט עלה 190 אלף דולר. מטוס ספיטפייר עלה 160 אלף דולר, הרובים, המקלעים הקלים והכבדים והתחמושת להם ולמטוסים עלתה גם כן הון רב.( הערכה גסה אומדת את הנשק שנקנה בצ׳כיה בסביבות 29 מיליון דולר שזה המון בזמנים ההם. היתרון הישראלי שזמן קצר לפני הכרזת העצמאות נערכה מגבית לאיסוף כספים בין חברי התנועה הציונית האמריקנית והוחלט על מבצע סנברון, רכישות עודפי מלחמה אמריקנים שחלקם הוברחו לישראל ובניהם מכונות לייצור תחמושת, כדורים, פגזים של מרגמות, ומקלעים קלים וכבדים. הסכום שגוייס 150 מיליון דולר איפשר לישראל לקנות נשק בכל מקור אפשרי ולשלם עבורו במזומן.
ג) בעיית העברת הנשק לישראל. היו בכך שתי בעיות עיקריות, צ׳ כיה שהיא מדינה ללא מוצא לים , נאלצה להסתמך על עזרה חיצונית למעבר רכבות הנשק ומטוסי התובלה לארץ ישראל. לרוב עברו ההברחות בתחומי יוגוסלביה ואיטליה, תוך תשלומי שוחד לכל מיני קצינים ואחראים מקומיים. למזלינו נתנו המאמצים פרי והנשק והתחמושת הגיעה לארץ ישראל , למרות משטר הפיקוח הבין לאומי, ועזרו לצהל לפתוח במספר מבצעים שהפכו את מצב בחזית וגרמו מאוחר יותר לסילוק הפולשים מתחומי ארץ ישראל.
ד) המתנדבים מ״חל וגח״ל- לאחר הקמת המדינה החלו שליחים ישראלים לגייס מתנדבים זרים ולאו דווקא יהודים לשירות בחיל האוויר. עליהם הוטל להטיס את המטוסים עמוסי הנשק לישראל מצ’כיה , ללמד את הטייסים הישראלים ולהכינם לקרב, ובנתיים לבצע גם פעולות התקפיות נגד הפולשים. היו אלה גם המתנדבים שלימדו את הישראלים כיצד לטפל ולתקן מטוסים והם אלה שהניחו את הבסיס לחיל אוויר מודרני ומעולה שעד היום נהנה מהתשתית שהניחו מתנדבים אלה. ( שהיו בערך 20 אלף).
ה) לעומת כל היתרונות הישראליים האלה , הכוחות הערביים סבלו בדיוק באותם תחומים שלימים נהנתה ישראל מיתרון ברור על הכוחות הערביים.
לסיכום.

עמיצור אילן , מגיע למסקנה שגורם הזמן היה קריטי להתבססות היתרון הישראלי. ככל שעבר הזמן עלה כוח האדם המגוייס בצד הישראלי על כלל כל הכוחות של כל מדינות ערב. וכמות הנשק והתחמושת שהושגו היוו יתרון ברור על הצד הערבי שהתבסס בעיקר על ציוד בריטי וסבלו קשות מהאמברגו האמריקני- בריטי. הסובלים העיקריים היו הצבא המצרי והליגיון הערבי של עבר הירדן.
יש לציין שבכמה מיקרים כשעמד הלגיון הירדני בפני מפלה היה חשש אמיתי להתערבות בריטית לצידו, שהתבטל רק לאחר שישראל וירדן הגיעו להסכמי שביתת הנשק.
ספר מצויין על נושא שלא מרבים לעסוק בו למרות שהיה קריטי כגורם בהקמת מדינת ישראל.
חג אביב שמח לכולם,
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על אמברגו - עוצמה והכרעה במלחמת תש"ח