ביקורת ספרותית על עור וסיפורים נוספים מאת רואלד דאל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 במרץ, 2019
ע"י yaelhar


#
מי לא מכיר את רואלד דאל? בדרך כלל הוא נתפס כסופר לילדים: "מכשפות", "מטילדה", "צ'ארלי בממלכת השוקולד"... אם קוראים בעיון את סיפוריו לילדים מבחינים שהם בעצם סיפורים המביאים השקפת עולם בוגרת, לאו דווקא אופטימית, לא משוחררת מציניות ומרירות, מה שבדרך כלל אנחנו מייחסים לבוגרים ומנסים לא לקלקל את הילדים שלנו עם השקפות עולם כאלה.

האוסף הזה – 11 סיפורים קצרים ועוד הקדמה של אחת ונדי קולינג (מהמהדורה האנגלית?) – כולל רק סיפורים למבוגרים. הם יוצרים סוג של פאזל המספר על הסופר יותר מכל ביוגרפיה, אם יש לו כזאת. יש בו סיפור המביא פרטים מהווי הפנימיה האנגלית – זו שילדים בגיל חטיבת הבינים נכנסים אליה כג'וניורים שכל תפקידם בחיים הוא לשרת את הסניורים - שגם הם ילדים חסרי דמיון ללא יכולת להרגיש אמפתיה לקורבנם הצעיר ("פוקסלי הדוהר"). דאל עצמו נכנס לפנימיה בגיל 7(!), תיאר אותה במונחים קשים, ובגיל 13 עבר לפנימייה עוד יותר גרועה - שעיצבה, כך נראה, את השקפת עולמו הפסימית. תיאור חיי הפנימייה בסיפור מסמר שיערות ממש.
יש פה סיפורים אוטוביוגרפיים עם טוויסט מתקופת שירותו הצבאי של דאל כמו "זהירות, כלב!" ומהתקופה בה עבד באפריקה כמו "סיפור אפריקני", וכמה המייצגים את השקפתו הפסימית על האופי האנושי ובראשם "עור" - הסיפור הראשון שנתן את שמו לאוסף, אותו קראתי מזמן ולא שכחתי לרגע - "שה לטבח" הגרוטסקי ו"המנתח" החד כתער.

דאל ידע לכתוב – הוא נפטר ב 1990 – ידע לספר סיפור (עם התחלה, אמצע וסוף, כדבריו. מה חבל שחלק מהסופרים מתעלמים מהכלל הפשוט הזה...) ידע להתעלם מתקינות פוליטית. הוא הקצין מאד את חוסר חיבתו לכללים מקובלים והפך הורים, מורים, וסוכנים חברתיים אחרים לנלעגים במקרה הטוב או ראויים לגינוי (כמו במטילדה) במקרה הרע. הוא הצליח לתמצת ולזקק את משנתו ולהעביר אותה בסיפוריו. הצליח להפוך על פיהם את אגדות הילדים עליהן גדלנו למשהו שלא כדאי להקריא לילדים ("חרוזים נלוזים" השנון והמצחיק), השכיל להפוך את סיפורי העם הנורבגיים ששמע מסבתו לסיפורים אפלים עם יותר מקורט של רשע (כמו ב"מכשפות")

הספר הזה משעשע, מרתק, מרגש ומפחיד ומצליח לעניין את הקורא בו. מבוגרים שכבר אין מי שיקריא להם סיפורים לפני השינה – דאל עושה זאת נפלא . ייהנו ממנו אלה שאינם סובלים מסיוטים.



36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שלושה שבועות)
תודה רבה, פרפר צהוב
אני לא זוכרת חלומות בדרך כלל כך שאינני יודעת אם סיפוריו השפיעו עליהם (-: אבל את הסיפור "עור" קראתי לפני שנים רבות והוא נחרט בזיכרוני.
פרפר צהוב (לפני שלושה שבועות)
יעל, בהחלט עוררת סקרנות.
דאל כתב באופן מעניין.
מקווה לישון למרות הספר :-)
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, סקאוט.
הכתיבה של דאל לילדים דומה לכתיבתו למבוגרים, אלא שהיא פרועה הרבה יותר עם הפלגה למחוזות הדמיון. ואת צודקת - הוא מקפיד על סוף מוחץ, שלא לומר מחריד.
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
ביקורת יפה. אני קראתי את הספר מזמן ואני מסכימה איתך. למרות שקראתיו לפני זמן רב, חלק מהסיפורים זכורים לי היטב. במיוחד הסיפור על הצמחים הצורחים והסיפור על שוק הטלה שלמדתי אותו בשיעורי אנגלית והוא הדהים אותי. הכתיבה של דאל לילדים מעולה אבל למבוגרים, לעניות דעתי, היא מעולה אף יותר. מזעזעת ומעוררת מחשבה.
ונדמה לי שאכתוב ביקורת בעצמי על הספר הזה מתישהו.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
רב תודות, Pulp_Fiction
אני די קמצנית בחמישה כוכבים ואת אלה מקבלים ספרים שהפכו את חוויית הקריאה שלי ליוצאת דופן.
Pulp_Fiction (לפני ארבעה שבועות)
יפה מאוד. אז לא מגיעים לו חמישה כוכבים?
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, Rasta
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, סימנטוב.
אפשר לקרוא אותו לא בסמוך לשינה. אם כי אין שום ביטחון שזה יעזור נגד סיוטים (-:
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, פַּפְּרִיקָה
בהחלט מטריד.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, עמיחי.
אותי הוא ריתק.
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
הסתקרנתי, תודה על הסקירה יעל.
סימנטוב (לפני ארבעה שבועות)
אני מאד מודה לך. השתכנעתי לקרוא את זה אפילו שלפעמים יש לי סיוטים.
פַּפְּרִיקָה (לפני ארבעה שבועות)
ספר מעולה ומטריד.
עמיחי (לפני ארבעה שבועות)
נשמע מרתק. תודה רבה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ