השנים שחלפו מאז קראתי השאירו בזכרוני מהספר בעיקר דמויות וקשיים במסגרת הקשוחה והאכזרית.
חניכי פנימיה צבאית לבני עשרה מרקע אישי קשה של עוני ומצוקה-ומצאו עצמם מן הפח אל הפחת.
ה'כלבים' הם חניכי השנה הראשונה הנתונים להתעללות פיזית ונפשית מצד מדריכיהם ויותר גרוע-חניכים ותיקים יותר.
תיאור ברוטאלי של טקסי חניכה אכזריים הדוחפים את הכלבים הנתונים לשרירות לבו של כל זב ומצורע למחשבות התאבדות,בריחה או נקמה.ואכן,חלקם נוקמים בשיטות קשות לא פחות מההתעללות בהם.
כמו ריקון שקיות צואה לסירי המרק של החניכים הבוגרים הגורמים להם לחלות.
הם גם מתעללים בכלבה אומללה.
דמויות בולטות יותר עם כריזמה ומנהיגות כמו 'יגואר' שגם מתעמת פיזית עם הבוגרים.
ובולטות בחולשתן כמו הצוער שיגואר מדביק לו את הכינוי 'עבד'.
לא פלא שהספר עורר זעם בפרו כמתגרה בצבא.















