שתי נובלות מוקדמות של פלובר. נכתבו כשהיה בן 15 בלבד. שתי הנובלות הן למעשה טרגדיות של נשים הנופלות קורבן לניצול גברי.
לנובלה הראשונה הייתי נותן שלשה כוכבים ולשניה חמישה כוכבים, לכן ארבעה כוכבים לספר עצמו.
הנובלה הראשונה מספרת את סיפורה של מרגריט המתוארת כאשה שמנה, מבוגרת וכעורה הנשואה לפדריו. המשפחה עוסקת בהופעות קרקס. אל המשוואה הזו מצטרפים אח ואחות מוקיונים כדי לשדרג את רמת ההופעות. האחות יפהפיה ופדריו מחזר אחריה לעיני אשתו המתוסכלת והסוף הוא בלתי נמנע.
הנובלה השניה מגלה את מחשבותיה ותשוקותיה של אישה נשואה הנופלת ברשתו של קזנובה חלקלק. פלובר חודר לנימי נפשה וליבה של האשה בטקסטים נהדרים אשר יבואו לידי ביטוי עליון בספרו "מדאם בובארי".
האשה נשואה ואם לשני ילדים ואנו אט אט מתוודאים להרס העצמי והמשפחתי שנגרם לה כתוצאה מתשוקותיה לקזנובה ומסתיים בטרגדיה בלתי נמנעת.
ההנאה מובטחת.

















