ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בינואר, 2019
ע"י עומר ציוני
ע"י עומר ציוני
פרשת דיר יאסין הייתה ועודנה אירוע מפתח בתולדות מלחמת השחרור. הפרשה נטחנה ונדונה בפורומים שונים כשבעלי האינטרסים מציגים "עובדות" ו"מקורות" - כל אחד על פי דעותיו ומתוך מטרה לחזק את מטרותיו. לכן לא פלא שפרופסור מאוניברסיטת בר-אילן לקח על עצמו להוסיף עוד ספר לדיון במטרה "לאזן" או "להראות זווית חדשה". זו זכות שיש לכל בעל דעה, תהיה השקפתו הפוליטית אשר תהיה.
מה שהכי מגוחך ועצוב הוא שהפרשה קשה לכולם.
היא קשה למי שהיה ב"יישוב" ו"בהגנה" ובפלמ"ח. הן בגלל ההצלחה בכיבוש הכפר, הן בגלל התוצאות שגרם הקרב (בריחה המונית של ערבים מכפרים בארץ ישראל, ללא צורך בשפיכות דמים גדולה יותר) והן בגלל המעורבות של ההגנה והפלמ"ח בסיוע ללוחמי האצ"ל והלח"י.
היא קשה ללוחמי האצ"ל והלח"י כי חלקם בקרב עוות, הוצג בצורה מאד מסוימת, תוך הכפשתם. גם טאובר ממעט לציין קטעים הומניים של לוחמים ולוחמות אלו, וחבל. גם הוא מדגיש את חוסר ניסיונם הקרבי ובטח בלחימת שטח בנוי.
היא קשה לפלסטינאים שנקרעים בין הרצון לספר סיפור על קרב גבורה של בני כפר שהיו בנחיתות מספרית כשכל תושבי הכפר השתתפו בקרב והפסידו לאויב עדיף, לבין סיפורי זוועה לפיהם התעללו קלגסים רעי לב בתושבים תמימים שלא עשו דבר כדי להגן על עצמם. לתושבי ושורדי דיר יאסין לא ניתנה האפשרות לבחור באיזה סיפור לבחור - ההנהגה הפלסטינאית העדיפה את סיפורי הטבח והעלימה את סיפורי הקרב.
ועם כל זה כולנו - גם יהודים וגם ערבים - צריכים להתמודד. ובתוך כל המידע יש שפע של סיפורים שלא היו ולא נבראו.
הראשונים להוציא דיווחים מאוזנים היו בני מוריס ויואב גלבר. אבל הם נשענו על המקורות שבחרו. טאובר מנסה להביא מקורות נוספים עם הטיה ברורה להציף ולהעלות את נקודת המבט של אירגוני הפורשים.
החטטנות, העיסוק בפרטי הפרטים, שמות ההרוגים, מיקום הבתים, שמות הלוחמים וכל שביל שבו הלכו - מאפשר לטאובר איזה מרחק מהאירועים עצמם, מנקיטת עמדה ומקביעת מסקנות לא מבוססות.
הספר הזה עושה רושם של ספר ש"סוגר חשבון" עם מאיר פעיל והצ'יזבטים שלו מצד אחד אבל גם מנקה מהשולחן גורמים נוספים שניסו לכתוב את ההיסטוריה מחדש, לא משנה מאיזה צד פוליטי הם. קשה היה לי לקרוא על מאיר פעיל וסיפוריו, חשבתי שהוא היה אדם ישר אינטלקטואלית.
הסיפור לא נגמר והפרשה לא תידום לעולם. נשארנו עם עוד ספר מפורט ועם עוד דעה המתווספת לשלל הגישות שהפרשה יצרה עד היום.
ובכל זאת - לכל מי שהנושא חשוב, ממומלץ מאד לקרוא את הספר.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
הספר הזה - קודם כל קובע עובדה, ולאחר מכן מסדר את הנתונים באופן שיתאימו לתזה, הוא מתיימר גם להיות מחקר איכותי בהיסטוריה, והא ממש לא כזה.
|
|
מושמוש
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אחרי כ"כ הרבה שנים.
תודה על הביקורת. מאוד יפה גם הצגת הנושא וגם סגנון הכתיבה. אומרים 'לשקר אין רגליים'. מפא"י לא האשימו את אצ"ל בטבח.רק בטעות, דבר שקורה במלחמה. האצ"ל חשבו שתושבי הכפר התפנו מהבתים לפי הוראתם. והם לא התפנו.
לדעתי היה מצב של סיפוריי זוועות כה 'אותינטים', שקשה היה אז לשער, שמישהו יכול להמציא דבר כזה. זה הכישרון הפנומנלי המזרח תיכוני להמציא סיפורים. במקרה זה הכישרון המדהים הזה סייע ליהודים כי הערבים הפחידו את עצמם וברחו. ראיתי בדוקו 'עמוד האש' את הרמטכ"ל ידין נדמה לי, מסביר כך את הבריחה שלהם. כמו שכתבת בביקורת. |
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
מעניין ביותר. תודה רבה.
סיקרנת אותי בנוגע למאיר פעיל. אילו טענות טאובר טוען כנגד פעיל? |
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
הסיפור מצמרר ומטלטל.
ואני מתקשה לקרוא על סיפורים מהסוג הזה. תודה שקראת במקומי. |
|
אלזה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת יפה.
כילדה גרתי מול הכפר הזה, במורדותיו היו עצי תאנה ושקדים. אז הסתובב סיפור שהיה שם טבח בתושבים. כיום נמצאת שם שכונת הר-נוף ואין תאנים ואין שקדים |
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
הנושא מעולם לא הטריד אותי לרגע, אבל היה מעניין לקרוא אותך.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת