|
|
|
1.
|
|
מה קרה בדיר יאסין בבוקר 9 באפריל, שנת 1948?
על מקצת העובדות אין מחלוקת: בבוקר זה תקפו ארגוני המחתרת היהודיים אצ"ל ולח"י את הכפר הערבי דיר יאסין, ממערב לירושלים. בבוקר זה נהרגו בכפר תושבים רבים. בבוקר זה התרחש אירוע דרמטי שהפך לאבן דרך, לסמל, למותג.
אבל על עובדות רבות עדיין יש מחלוקת: האם התוקפים ביצעו טבח בכפר? כך טענו הערבים, כך טענו אנשי ארגון ה"הגנה", וכך נכתב בדיווחים רבים בעולם. האם זה היה קרב לגיטימי, שהסתיים במותם הבלתי נמנע של אזרחים? כך טענו אנשי אצ"ל ולח"י.
דיר יאסין: סוף המיתוס הוא הספר שאמור לשים קץ למחלוקת. זהו תיעוד עוצר נשימה בפרטנותו הדייקנית של מה שהתחולל בדיר יאסין, דקה אחר דקה, ירייה אחר ירייה, פיצוץ אחר פיצוץ. וכן, גם הרוג אחר הרוג.
בתחקירו המקיף שתוצאתו היא סיפור בלשי מאלף,
פרופ׳ אליעזר טאובר למד להכיר את כולם. כל אחד מהלוחמים. כל אחד מהרוגי הכפר. הוא השווה עדות לעדות, גרסה לגרסה, מקור למקור, מספר למספר. הוא גילה במפתיע שאין פער גדול בין עדויות הלוחמים היהודים לבין עדויות הניצולים הערבים. ואז הוא לקח את כל אלה וארג אותם לתמונה בהירה של אחד הימים הדרמטיים ביותר בתולדות היחסים בין יהודים וערבים בארץ ישראל.
הנה, ערפל המלחמה מתפוגג. דיר יאסין נפרש לעינינו בבוקר קשה, בחודש אפריל....
|
|
2.
|
|
הספר עוסק בתולדות ערביי הסהר הפורה ברבע האחרון של המאה התשע-עשרה וברבע הראשון של המאה העשרים, ומרכז התעניינותו באגודות חשאיות, מחתרתיות ומהפכניות שפעלו בשנים אלה. בתקופה זו הגיע לקצו השלטון בן ארבע-מאות השנים של האימפריה העת`מאנית ועוצבה מחדש מפתו הפוליטית של המזרח התיכון.
בחלקו הראשון של הספר, סקירה של ארגוני סתר ערביים ותנועות מרד, אשר היוו את כור ההיתוך של התנועות הלאומיות הערביות באזור, ואת בית היוצר של ההנהגה הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה. בחלקו השני מסמכים המלווים במבואות קצרים המקדמים כל מסמך, ודנים בהיבטיו השונים: וכן הערות המבארות את המסמכים מאמתות אותם או מרחיבות בהם. בין המסמכים המופיעים בספר: חוקות אגודות אלפתאת ואלעהד, הנוסח הבלתי מצונזר של כרוז פרוץ המרד הערבי של השריף חסין ממכה, דו"חות על אלנאדי אלערבי,מברקים בעניין המרד העיראקי, וכן מסמכים מקוריים רבים נוספים, שכתבו חברי הארגונים החשאיים עצמם, דיפלומטים ואנשי צבא זרים.
הספר מיועד לחוקרים, למורים ולציבור המשכיל הרחב.
זהו ספר תשיעי בסדרת עיונים במחתרות ובמרי. ...
|
|
3.
|
|
פעילותם של ארגוני המחתרת הערביים בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הערבי. הפעילים והאידאולוגים לזרמיהם צירפו מחשבה למעשה ופעלו להגשים את האידאולוגיות שלהם. ארגונים אלה היו כור ההיתוך של התנועות הלאומיות של המזרח התיכון הערבי המודרני, אם התנועה הערבית הכללית ואם התנועות המקומיות, ובית היוצר של ההנהגה הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה. חברי הארגונים המחתרתיים לשעבר נשאו במשרות הבכירות ביותר – נשיאים, ראשי ממשלה ושרים – במדינות ערב החדשות: בסוריה, בלבנון, בעיראק ובעבר הירדן.
בספר 'ערבים במחתרת' נגלה לפני הקורא עולם לא מוכר זה, ומתברר, שלא כמקובל לגרוס, שאת גורלו של האזור לא גזרו מעצמות המערב, אלא בעיקר מעשיהם של תושבים מקומיים שבחרו לקבוע את גורלם בעצמם. לא האימפריאליזם המערבי קרע את המזרח התיכון הערבי למדינות נפרדות, אלא כך רצו הערבים, שעוד מראשיתו של התהליך ראו בעצמם עמים נפרדים. הספר מיוסד על מחקר רחב היקף בארכיונים רבים, והוא מאפשר לקורא להתוודע לעלילותיהם של ארגוני המחתרת הערביים ולהיסטוריה האמיתית של האזור בצומת הדרכים שבו נוצר המזרח התיכון המודרני.
פרופ' אליעזר טאובר הוא מומחה בעל שם בצמיחתן של התנועות הלאומיות הערביות, בהקמתן של מדינות ערב המודרניות ובראשיתו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ובנושאים אלה פרסם ספרים ומאמרים רבים. פרופ' טאובר ייסד את המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן והיה ראשה הראשון ודיקן הפקולטה למדעי היהדות....
|
|
