ביקורת ספרותית על הנשים של טרואל - סאגה מאת זהבה חן-טוריאל
ספר מעולה

---

בבואנו לסקור את ספרות הפרוזה על יהדות ספרד, מיד נבחין בכמה מאפיינים. די הרבה גרסאות ספרותיות שיצאו לאור על דמותה של דונה גרציה מנדס. אולי בשל דמותה החזקה וה'מגדרית'. כמה גרסאות על האינקוויזיציה. משהו ברשעות הטוטלית של אנשיה מושך מבחינה גותית ספרותית. על הדורות שלאחר גירוש ספרד, על הנשים והאנשים שנשאו את המורשת כמעט ולא נכתבו ספרי רומאן.
מה קרה לאחר שכף רגלו של היהודי עזבה את אדמת ספרד? לאן נדד ואנה פנה? מה אכל ומה שתה? זאת ועוד, מה קרה בחצר היהודית ספרדית? יחסי השכנות, קשרי הנישואין, השירים והסיפורים שבעל פה שעברו מדור לדור. בנקודה זו בא ספרה של זהבה חן טוריאל “הנשים של טרואל” ועושה חסד עם הקורא. הוא מביא לפניו את המתרחש מאחורי כותלי הבית, מבעד הקלעים של הקורטיז’ו, החצר היהודית ספרדית, החצר בה כולם משפחה אחת גדולה בה נפגשים כולם סביב שאיבת המים, הכביסה האינסופית, קילוף השקדים או לחילופין מועדים ואירועים סביב מעגל השנה. כולם בה מתאחדים סביב המסורת בעל פה העוברת מדור לדור: קאנטאס די לה קאזה: שירים וסיפורים מן הבית המקשרים בין גולת ספרד לשאר הגלויות.

על פי רוב הייתה זו מורשת שעברה בידי נשות המשפחה מטרואל ואלברסין אל עבר באיון, רודוס, מילאס ולאחר מכן אל מעגל קיבוץ הגלויות הגדול של ימינו- מדינת ישראל. נשים כמו דונה שריתיקה המגורשת מספרד. דורתיאה מבאיון שבצרפת. אסתריקה מרודוס ואסתרייה ממילאס התורכית. יש עוד סימבולים שהן כחוט השני כמו הריבאקה, כלי מיתר עתיק שנדד מספרד, שעליו מנגנות הנשים את כיסופיהן בכל חלקי הרומן. בצד הרומנסה ‘את בית אבי בטרואל עזבתי’ שאותה מכירות הנשים היטב. בכל אחת מן התחנות הללו עומדת משפחת טוריאל ואלו הבאים עמה בקשרי חיתון. המחברת פורשת ומגלה לפנינו את סודותיהן, שאיפותיהן וחלומותיהן של הנשים המספרות את סיפורן. זאת בצד האירועים שסביב.

זהו אינו ספר הנושא בחובו קונפליקט מרכזי או רגעי מתח, אלא בנוי לחלקים, על פי תקופות. כמו היה מדובר בשלושה ארבעה חוטי סריגה, כל אחד בצבעו שלו הנשזרים לכדי סריג צבעוני ועדין, מלאכת הדורות של הנשים החזקות, נשות החיל של יהדות ספרד. את הסיפור חותמת המספרת המרכזית כשהיא מבקרת בספרד, במחוזות ילדותה ומוצאת חפץ שהיה קשור לאבות ואמהות המשפחה (עמ 230-232) הספר מצטרף למגמה מבורכת של מספר הולך וגדל של ספרי פרוזה העוסק ביהדות ספרד, בעיקר באנשים מן השורה, החשובים לצורך ביטוי התקופה, ביטוי הקהילה הספרדית, אלו שמספרים את סיפורם ויחד יוצרים מארג צבעוני:

1. מלכת היופי של ירושלים, שרית ישי לוי.
2. פיראטים שומרי מצוות, מקס בן שטרית.
3. כחותם על ליבך, הילה ארוון.


דב ליפשיץ

» ביקורות נוספות של פיסטוק
» ביקורות נוספות על הנשים של טרואל - סאגה