ביקורת ספרותית על כחרס הנשבר מאת שולמית לפיד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 בדצמבר, 2018
ע"י רץ


משמעות שמות הספרים

(שפירא-ב)

לעתים שמות ספרים מסקרנים אותי במטפורה הגדולה שלהם לחיים ולמשמעותם. כך קרה לי ששמעתי על ספרה של שולמית לפיד, כחרס הנשבר.

שנים עברו מיום שרכשתי את הספר, ומאז בהזדמנויות שונות הגיתי ברוחי בצמד המלים, כחרס הנשבר, כמשחק אסוציאציות, בו אני שואל את עצמי, מה מזכירות לי המילים, צליליהן ומשמעותן?

ברוחי עלתה דמותה של תרצה, קרמקיאית שהכרתי לפני שנים, בוראת באובניים אגרטל חרס, כלי שבגליליותו טמון יופיו העולה וצומח מתוך כפות ידיה החופנות את החומר כטקס פולחני עתיק יומין.

כלי החרס נוצר מעפר חרסיתי, ומקבל את חוסנו באמצעות אש וחום תנורים, תהליך המקנה לו את חוזקו וגם את נקודת תורפתו, בנפילתו הוא נשבר לרסיסם, שאינם ניתנים לאיחוי.

כך הוא האדם, על פי המקורות היהודיים, כחרס הנשבר, יסודו מעפר וסופו לעפר. האם יש לו תיקווה ויכולת ענווה מול ארעיות החיים, בניסיונו להעניק להם משמעות?

ועכשיו שאלתי את עצמי, איך המטפורה כחרס הנשבר, מייצגת את חייו ומותו של מוזס וילהלם שפירא, שהיה סוחר עתיקות, בירושלים התוססת של סוף המאה ה-19, כמי שהציג מגילות עתיקות ממדבר יהודה, בהם היו חלקים מספר דברים, ועשרת הדיברות שהופיעו בנוסח מעט שונה מהמסורתי, לכאורה אוצר תרבותי בלום, אך מגילותיו הוגדרו כזיוף, מה שגרם לאובדנו הפיזי והרוחני, כמי ששמו נקשר עד היום לנוכלות?

יצאתי למסע באמצעות סיפרה של שולמית לפיד, לירושלים ולערים באירופה בסוף המאה ה-19, בעקבות שפירא, סוחר העתיקות, מנסה לענות על השאלה, האם שפירא הקדים את זמנו, בתגלית המגילות הגנוזות, שלא זכתה להכרה, או שמדובר בנוכל? מי אתה שפירא, שנע תמיד בקווי התפר והשבר, באזורים האפורים של החיים בחיפוש הכרה, יוקרה ורווח כספי ולבסוף העלה חרס בידו?

לפיד היא כמו רפאית חרסים רגישה, המנסה לאחות ולשחזר באמצעות רומן היסטורי, רסיסי מידע על שפירא ובאמצעותם לבנות את דמותו המרתקת ובכך לנסות לענות על השאלה, מי אתה שפירא, נוכל מתוחכם, השולט בשפות רבות, המקסים את שומעיו, ואולי מדובר באוטודידקט הבקי במקורות היהודים, אדם המחפש משמעות לחייו באמצעות פתרון חידות המקרא? נושא טעון ובעייתי אז והיום.

שלומית לפיד מציגה את שפירא כאדם שחייו היו ככד שבור, המחפש תיקון ואיחוי בלתי אפשריים. הוא היה יהודי מומר בירושלים של המאה 19, עם זהות המורכבת מרסיסים, יהודי, או נוצרי, רוסי אירופי, או תורכי אוריינטלי, שנוא על ידי היהודים, חשוד על ידי הנוצרים, חיי עם הערבים בדו קיום שברירי, שולח את ידו בעתיקות, לעתים באמצעים אפלים, אך הוא לא היה שונה בעת ההיא מדיפלומטים, כמרים וחוקרים, כולם שלחו את ידם בעתיקות. בעסק הזה היה שפירא הרפתקן ומשכיל, אך מי שמעולם לא השתייך לקליקת החוקרים. שבריריות שגרמה לו חוסר מנוחה מתמיד, ורצון לצאת להרפתקה שתביא לו הכרה, עושר, תיקון ורוגע.

הוא היה הרפתקן המשחק באש, שלח את ידו לחזה נזירה שטיפלה בו כאחות, ובהמשך הוא נשא אותה לאישה בכנסיית המשיח. ביחסו אליה נוצר מתח בין ארוטיות לעומת איסורים דתיים, על רקע ירושלים המתוחה במתחים דתיים ופוליטיים. בעולם מתוח שכזה הרפתקנות משמשת לשפירא מפלט. יש בו תעוזה, אך גם לא מעט תמימות, חלומות גרנדיוזיים ורצון לקבל את העולם על פגמיו.

את המתח בין אירוטי לאיסורים, בין יהדות לפגאניות ונצרות תציג לפיד בצורה מעניינת, תוך נקיטת עמדה ברורה, שפירא נישאר בסופו של דבר יהודי ניסתר. הוא עסק בצלמיות חרס מואביות, שהייתה בהן מיניות בוטה ומפתיעה, בהן הוא ראה הוכחה למתח המתקיים במקרא בין אלוהות לאלילות, בין פוריטניות למיניות. הצלמיות האלה התגלו כזיוף, בו לפיד מציגה את שפירא כקורבן תמים.

אותי הפתיעה הידע הרב של לפיד לגבי החוקרים של אז, בוויכוח האקדמי עם האסכולה הגרמנית שטענה שאין לראות בתנ"ך טקסט היסטורי, אלא אלגוריה ולא מציאות. לוויכוח הגדול הזה נקלע גם שפירא, המנסה להוכיח באמצעות מגילותיו את הקיום ההיסטורי של התנ"ך. הוויכוח הזה שריר וקיים עד היום, בכך לפיד הקדימה את זמנה, באופן שבו היא תארה אותו בצורה אינטליגנטית ומרהיבה.

ללפיד יכולת מופלאה לתאר אווירה היסטורית תקופתית, באופן ששאב אותי לתוכה, היא מתארת את שפירא בצורה מורכבת, כאיש של סתירות ויכולות אינטלקטואליות רבות, היא גרמה לי להזדהות עם אדם שאישיותו בעייתית כנוכל חביב, ודרכו להבין את המושג כחרס הנשבר, באופן מעורר מחשבה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מתוך תפילת ונתנה תוקף

אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר,
וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל
כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ
וְכַחֲלום יָעוּף.

מהגמרה

"אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך"
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 חודשים)
רץ, היחס שלי למורים אמביוולנטי. יש כאלה הנותנים נשמתם ויש כאלה המביטים בשעון כמו תלמידיהם. אלה המביטים בשעון הייתי מעדיף שלא ילמדו. מורים גרועים יש רבים וגם הסיבות לכך רבות. לרגע אל תחיה באשליה שמורים פועלים מאידיאולוגיה.
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
ארוך (במובן הכי חיובי) ומעמיק...
רץ (לפני 3 חודשים)
בת -יה, תודה, ספר שלישי בדרך בת ירושלים הקטנה, הביוגרפיה של מרים ציונה הבת של שפירא
רץ (לפני 3 חודשים)
גלית - תודה, מסכים אתך.
רץ (לפני 3 חודשים)
Pulp_Fiction -תודה, הספר הזה הוא ספר נפלא לחובבי רומנים היסטוריים, שבמוקדם תעלומה היסטורית לא פתורה. אווירת הספר נפלאה של ירושלים בסוף המאה ה-19, שכעת אני לומד עליה, ולא רק, הספר הזה עוסק בעולם של חוקרי היסטוריה, ארכאולוגיה, תנ"ך וסתם שרלטנים, חלקם מנסים להוכיח תאוריות, שעדיין הוויכוח בהן לא הוכרע.
רץ (לפני 3 חודשים)
מחשבות, מה הקשר בין בחירת מורים, לבחירה גרועה מראש? האם זה היחס שלך למורים בישראל?
רץ (לפני 3 חודשים)
תמי - תודה, מסכים אתך.
רץ (לפני 3 חודשים)
תודה לכל המתייחסים לגיא אוני, אני מבקש לומר לכם משהו, אהבתי את הספר הזה, לא רק בגלל איכותו, אלא גם באופן בו הוא מספר על פיסת היסטוריה הקשורה בחיי, על סלע הקיום שלי. הסבא והסבתא שלי אנשי העליה הראשונה יסדו את כפר תבור, בתחילת המאה הקודמת, שעדיין קראו לה מסחה. ולכן הסיפור הזה כל כך מדבר אלי בקשיים ובהתמודדות עם סביבה עוינת וביכולת לשרוד ולהקים משפחה לתפארת.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
לרגע עברה בי תחושת דזה-וו, אז אצתי רצתי לבדוק, והנה ספר נוסף על שפירא.
כנראה שהיה אדם שאי אפשר להימלט מסיפורו.
עכשיו אני עוד יותר מסוקרנת.
תודה, רץ.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
כתבת נהדר, רץ. ירושלים של הימים ההם פתאום מרתקת אותי.הוספתי את הספר לרשימה.
גלית (לפני 3 חודשים)
כן , לגמרי הוכחת את הטיעון שלך.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
בחירת המורים? אכן ספר גרוע.
גלית (לפני 3 חודשים)
גיא אוני הוא אחד הספרים המוצלחים בעברית ספר נגיש,קריא מחייה תקופה ואנשים שלא דובר בהם מספיק בספרות שלנו.
אחד הבודדים מרשימת ה"חובה" בתיכון שנהנתי לקרוא אז וגם לאחר מכן והוא זכה למקום כבוד בסיפריה שלי.(תמי - בשנות ה 80 זה היה אחד מרשימת הבחירה - של המורים - למרחיבים בספרות)
את כחרס הנשבר קראתי בעקבות ההנאה מגיא אוני,התאכזבתי האמת, הנושא מעניין ובהחלט למדתי אבל הספר פחות סוחף ולא היה לי חשק לקרוא שוב,
אהבתי את הבקורת המושקעת.
תמי (לפני 3 חודשים)
מחשבות-אני חולקת עליך.
גיא אוני זו יצירת מופת !
וזו דרך מצויינת ללמוד על העליה הראשונה בארץ.
אני יודעת ששקלו להכניס את הספר הזה לתוכנית הלימודים, אני לא יודעת מה הוחלט לבסוף...
מחשבות (לפני 3 חודשים)
גיא אוני היה עלוב.
לי יניני (לפני 3 חודשים)
רץ כמוך כמוני. גם אני את חוות העלמות אהבתי פחות
רץ (לפני 3 חודשים)
חני תודה - שולמית כתבה נהדר על התנ"ך וחוקריו, על האופן שבו אווירת המאה ה-19 של ירושלים מתכתבת עם התנ"ך, כמו תיאור עולי הרגל הנוצרים, שבאיזה אופן מזכיר את עולי הרגל היהודים, בתקופה של בית ראשון ושני.
רץ (לפני 3 חודשים)
אפרתי - תודה לקישור, אני מכיר את השיר, הוא תמיד מרגש אותי במפגש שלו בין בני הקיבוץ שבעמק למסורת היהודית, שהוא על רקע יום כיפור הנורא בשני המובנים.
רץ (לפני 3 חודשים)
מחשבות - תודה, לפיד בהחלט מסוגלת לכתוב רומן היסטורי הכתוב היטב, היא תיארה את התקופה ואת ירושלים באופן ממש מרגש, ומעורר מחשבה.
רץ (לפני 3 חודשים)
עמיחי תודה, נשאבתי לפרשת שפירא, ולכן קראתי גם ספר שלישי, את בת ירושלים הקטנה הביוגרפיה של ביתו של שפירא, בהחלט תקופה מרתקת, ושפירא עצמו דמות מרתקת.
רץ (לפני 3 חודשים)
לי - תודה לתגובתך, קראתי את גיא אוני של לפיד ומאוד אהבתי, את חוות עלמות פחות, למרות שהוא קשור לסיפור משפחתי שלי. על הספר הזה לפיד עבדה עשר שנים, וניכר כי היא מבינה את התקופה והנפשות הפועלות היטב.
חני (לפני 3 חודשים)
כתבת נפלא! שולמית וספר התנך זה סיפור נמשך
אצלה כל החיים.
שמה נכרך בתנך מאז ועד עולם. אין ספק שיש לה אישו עם הנושא.
אהבתי את התאורים והציטטות והנושא.
פשוט לגמוע בשקיקה.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
רץ, יש לחן יפהפה ומצמרר של יאיר רוזנבלום, לפיוט ונתנה תוקף של רבי אמנון ממגנצא. לחן שנכתב אחרי מלחמת יום הכיפורים לזכר הרוגי קיבוץ בית השיטה. השיר זכה לביצועים רבים, כולם כאחד נפלאים ומרעידי לבבות.
הגירסה הכי נהדרת בעיני, של אברהם פריד
https://www.youtube.com/watch?v=wajx7za8JSg

הגירסה של החזן הצבאי הראשי שי אברמסון
https://www.youtube.com/watch?v=wajx7za8JSg

הגירסה של הגבעטרון
https://www.youtube.com/watch?v=yspXvbBPrXc
מחשבות (לפני 3 חודשים)
יפה כתבת. קשה לי להאמין ששולמית לפיד מסוגלת לכתוב סיפור יפה. לא אוהב את הסגנון שלה. הויכוח על האמת בתנ''ך אכן קיים ועדויות אין.
עמיחי (לפני 3 חודשים)
מרתק ביותר. תודה רבה.
...וכמובן קריאה מתבקשת לאור הספר הקודם שקראת (:

אם אינני טועה, גם שפירא זה הופיע ברשימת הניימדרופינג הארוכהההה ב"בחזרה לעמק רפאים" של חיים באר.
לי יניני (לפני 3 חודשים)
סקירה מצויינת לספר שמאוד אהבתי. אחד הספרים המעולים של שולמית לפיד. תודה רבה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ