ביקורת ספרותית על קוצר רוחו של הלב מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בנובמבר, 2018
ע"י אדמה


על מה הסיפור?

קצין צעיר בחיל הפרשים האוסטרי בשם אנטון (טוני) הופמילר מוזמן לארוחה ומשתה בביתו של קקשפאלבה, איש עשיר מאוד. שם הוא פוגש את אידית ביתו היחידה של המארח. כקצין וג'נטלמן הוא מחליט להזמין אותה לרקוד. הבחורה מגיבה בפרץ של דמעות להזמנתו. טוני לא מבין מה קרה, עד שמתברר לו שהבחורה נכה. רגשות האשם מציפים אותו, מכאן מתחיל סיפור שלם של רצון לתקן את העוול שגרם לבחורה.

התיקון מתחיל במשלוח זר פרחים לאידית יום למחרת. בהמשך טוני מגיע לארוחות ערב משפחתיות ומפיג את בדידותה של אידית. האבא שעוקב מקרוב אחר ביתו רואה שיפור גדול במצב רוחה בכל פעם שטוני מגיע לביתם. הוא מחליט לעשות הכל על מנת לשמור את טוני קרוב לביתו. הוא מפתה אותו להגיע באמצעות ארוחות פאר ומיטב משקאות וסיגרים שיש לעולם להציע, ומוסיף מינון גדול של חנפנות ודברי שבח.

ככל שהזמן עובר אידית מצפה למינון גדול יותר בפגישות בניהם ומפתחת תלות בטוני, שמהווה לה קשר עם העולם החיצון. טוני מצדו מתחיל להרגיש מחנק מחיבוק הדוב של המשפחה. הוא מתחיל להחסיר פגישות בטענות כאלה ואחרות. כשהוא מעומת עם הגרסאות המומצאות שלו והוא נחשף למצבה העגום של אידית, הוא נמלא רחמים וחוזר בחוסר התלהבות לחיבוק הדוב של המשפחה.

בתחילת המאה ועשרים לצאת עם אדם נכה הייתה חרפה. האב שהבין שהסיכוי לשידוך לבתו הנכה שאף לאפס. לכן הוא מוציא את מיטב כספו ע"מ לרפא את אותה. הוא ניסה את כל הרופאים וכולם אמרו לו שהמקרה של ביתו בלתי הפיך. לבסוף הוא מוצא רופא שלא מוותר. הרופא הזה בניגוד לכל הרופאים לא מוכן לקבל את הנכות של אידית כמצב בלתי הפיך. הוא ממשיך ומנסה טיפולים כאלה ואחרים ע"מ לגרום לה שוב ללכת.

במקביל ליחסים של המשפחה עם טוני. יש יחסים נוספים של המשפחה עם הרופא של אידית. האבא נוהג ברופא באותה צורה שהוא נוהג בטוני, גומל לו בשפע וכל טוב של מזון, משקאות וסיגרים. האבא מקרקר סביב הרופא ומחפש להיאחז בשבב של תקווה. הרופא מצדו מנמיך ציפיות ומסביר שזה תהליך ארוך מאוד שהם רק בתחילתו. אידית מצידה מאסה בטיפולים הכואבים והמתישים שאין בהם שום התקדמות כבר תקופה ארוכה.

בשלב מסוים אידית מתאהבת בטוני וחושפת את רגשותיה כלפיו. טוני כל כך מבוהל, אך ליבו לא מאפשר לו לסרב לנערה הנכה. הוא משקר ומבטיח לה שהוא יישא אותה לאישה לאחר 'שתחלים' באמצעות 'טיפול' חדשני שמבוצע ע"י רופא המשפחה. היא מצידה נשבעת לעבור כל סבל שיידרש ע"מ להחלים בכדי להיות ראויה לו.
את השאר תצטרכו לקרוא בעצמכם...

על מה הסיפור בעיני?

ההבדל בין חמלה שיש בה רחמים, לרחמים שאין בהם חמלה. סטפן צוויג באמצעות סגן טוני מפריד בסקלפל חד את התאומים הסיאמים הללו ונותן להם חיים משלהם. הוא מזהיר אותנו בסכנה שיכולה להיגרם בבלבול שכזה.

טוני מרחם על אידית וזאת הסיבה היחידה שהוא נמצא בסביבתה. רחמיו הם הקושי לראות את סיבלה. הקושי האנוכי שלו, מה שסטפן צוויג מכנה 'קוצר רוחו של הלב'. טוני מרחם על אידית אך אין בו חמלה כלפיה ולכן הוא עושה את המעשה הנבזי ביותר לאדם שנמצא במצבה. הוא נותן לה שתי תקוות שווא, האחת לגבי בריאותה, השנייה לגבי יחסיהם. הוא עושה את זה רק כי הוא מרחם עליה. התוצאה של התקוות הללו יתבררו בסיום הספר.

לסיכום,

מי שאוהב דרמה ומתח לא ימצא זאת בספר הזה. מי שרוצה שספר יגרום לו לחשוב, אז זה ספר חובת קריאה, הכי טוב של צוויג שקראתי עד כה. מופתי, 5 שמשות.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לקרוא ברון - חנות ספרים (לפני 6 שנים)
חבל שגילית את כל הסיפור.
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה פרפר צהוב, תקדם את הספר ברשימה, הספר שווה את זה.
פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מרתקת.
הספר כבר ברשימת הקריאה (אם כי לא צריך להתאמץ לשכנע אותי כשמדובר בצווייג).
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רץ
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה חני
רץ (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת, לסופר נערץ עלי באופן בו הוא מביא לביטוי רגשות אנושיים, ואת הדילמות הכרוכות בהן.
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
יעל תודה על החידוש, לא הכרתי את הספר בשם הזה
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה Pulp
חני (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
אני חושבת שבסקירות שאנחנו כותבים אנחנו נדיבים כשאנחנו אוהבים. כמו שעשית כאן.
ידוע שהוא לא סופר של ספר אחד.
כתבת יפה.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הספר שקראתי מזמן (הוא נקרא אז "הישמר מן הרחמים", שם קולע ביותר.
צווייג הוא סופר מלודרמטי ורגשני, שמגייס את רעיונותיו לסיפור. לא את כל מה שכתב אני אוהבת, אבל אם תתקל ב"משחק המלכים" - כדאי.
Pulp_Fiction (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
ספר מצויין של צוויג. קראתי מזמן ועדיין חושב עליו לפעמים. תודה על הביקורת היפה.
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה כרמליטה
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה נעמי
אדמה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה מחשבות
כרמלה (לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה אדמה.
גם אני אהבתי את הבחנתך בין חמלה ורחמים, ככלל ומיוחד בהקשר של הספר.

דעתי כדעתך. "קוצר רוחו של הלב" הוא הפרוזה הטובה ביותר שכתב צוויג. הוא גם היה הראשון שקראתי, ולכן בהמשך קשה היה לי להתלהב ממש מכל שאר ספרי וסיפורי הפרוזה שלו (למעט "מנדל של הספרים").

נעמי (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
חמלה שיש בה רחמים, ורחמים שאין בהן חמלה - זה משפט שמסכם את הספר בצורה מבריקה.

בדיוק לאחרונה חשבתי על כך שהמילה "חמלה" היא אחת המילים היפות שקיימות בשפה העברית, אני חושבת שזה מפני שהחמלה מהולה באהבה תמיד. הרחמים יכולים להיות קרים וגם מנוכרים. החמלה היא משהו עמוק יותר, שנובע מנדיבות ומתוך רגש אמיתי: אנחנו חומלים על ילדים קטנים, על חתלתולים, על כאבו של אדם קרוב. הרחמים הם בדיוק קוצר רוחו של הלב: הגדרה מדויקת.
Tamas (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אכן ספר מדהים!
מורי (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אכן, באיזמל חד הצלחת להוציא את המוץ מהתבן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ