ספר תשיעי של יו נסבו בעלילות השוטר הארי הולה.
הארי שגר בהונג קונג חוזר לאוסלו לחקור את מעצרו של אולג, בנה של חברתו לשעבר רקל באשמת רצח.
יו נסבו כותב בצורה יחודית ויפה. העלילה לדעתי די כבדה ומורכבת. יש ספרים יותר טובים בסידרה.

אחרי "התיקנים", המדכא החלטתי לקחת הפסקה ארוכה מנסבו והבלש הקודר והדכאוני שלו, על הסביבה הקודרת והאפלולית שהוא פועל בה.
וידעתי שזה לא הכי הגיוני, כי כרונולוגית, "התיקנים" הוא הספר השני בסדרה, ואת רוב הספרים שבאו מאוחר יותר אהבתי, אבל בכל זאת הרגשתי צורך בהפסקה.
ולא היה קשה מדי לעמוד במילה שלי, כי הרבה זמן לא תורגם ספר חדש וכשכבר תורגם ("לב משוריין") התיאור על הכריכה האחורית הרתיע אותי כל כך שלא הייתי צריכה להתאמץ.

ואז הגיע "רוח רפאים".
רוח רפאים מהעבר (האפל והמדכא, כבר אמרתי?) של הולה חוזרת לרדוף אותו.
אולג, בנה של רקל, מואשם ברצח.
רקל היא אהבת חייו המוחמצת של הולה, דרכיהם נפרדו ב"איש השלג".
ועכשיו הארי הולה חוזר הביתה (מתי הוא עזב? זה קרה בגלל שדילגתי ספר או בגלל הזכרון הרעוע שלי? אוקיי, לא משנה) כדי לחקור בעצמו את הרצח בו מואשם אולג, כדי לחפור קצת בעבר העצוב וב"מה היה אילו".
הארי הולה דוהר כמו האביר על הסוס הלבן להציל את מי שכמעט היה בנו המאומץ? לעזור לאהובתו לשעבר?
יש לי חולשה מסויימת לאבירים על סוסים לבנים, מסיבות ביולוגיות או חברתיות או משהו.
אז הפעם נשברתי.
הסרתי את החרם על הולה באופן זמני בשביל "רוח רפאים".
האם באמת ציפיתי שיהיה לנו כאן סיפור של אביר על סוס לבן? הארי יפתור את הכל, יתקן מה שנשבר וכולם יחיו באושר ועושר?
הי, אל תברחו. אלו לא ספוילרים.
אני מדברת על ציפיות טרום-קריאה.
וכל מי שמכיר את הולה (ומי שלא, בטח לא כדאי לו להתחיל מ"רוח רפאים") יודע שאנחנו לא מצפים להפי אנד, לתיקון כולל.
כל השאלה היא מה ואיך ישבר הפעם.
ופה אני כבר כן עוצרת, כי הבטחתי בלי ספוילרים.
הספר מותח, מצליח להפתיע מדי פעם, וגם אם לא נפלתי מהכסא מרוב הפתעה כשכל התעלומות נפתרו...
הסיום כן הצליח להפתיע אותי מאוד.
מסוג ההפתעות שנסבו מומחה בהם, כשאתה קורא משהו ובטוח שאתה מבין בדיוק על מה מדובר ופתאום, כמה מאות עמודים מאוחר יותר, מתברר לך שמדובר בכלל על משהו אחר.
ואני שוב עוצרת כי ספוילרים.
ומסיימת בכך שמדובר בספר מתח טוב, באווירה הקודרת הרגילה של נסבו, ומומלץ (אך ורק) לחובבי הז'אנר.

ךסיים את הספר התשיעי עם טעם אדיר של עוד רק אצל אגתא כריסטי חשתי כמיה כזאת לספר הבא בסדרה. אין עשירי ולא יכול להיות הסופר כנראה החליט לחתום את הסדרה וחבל. לא מביא סיכום ולא קטעים מהסיפור את זה תמצאו בעצמכם אבל ממליץ בכל לב את ל הסדרה.

באוגוסט האחרון, לאחר שקראתי את הספר "לב משוריין" המלצתי להארי הולה לצאת לפנסיה. אבל כבר אז כתבתי שאני מחכה בכל זאת לקרוא את "רוח רפאים" שחיכה לי עהמדף ועכשיו 9 חודשים מאוחר יותר, ראיתי שעדיין הארי שלנו במלוא כוחו ויכולותיו ומצליח כמו תמיד, אמנם במחירים רגשיים ואישיים קשים ביותר, לצאת מכל צרה ולאתר את כל הפושעים והאויבים המסכנים את חיי הציבור באוסלו הבירה. ספר מתח טוב, קצבי ובהחלט מילא לי יומיים וחצי של מחלה בקריאה שוטפת וטובה. הארי - אני לא יודע אם בגלל הסוף המפתיע של ספר זה נתראה עוד פעם. אם כן אשמח - אם לאו - היית חבר טוב במהלך הסדרה - ברובה היית עלא כיפאק והעברת לי שעות רבות של הנאת קריאה.
בכל מקרה על המדף שלי מונח הספר החדש של יו נסבו "מקבת" - בעקבות שקספיר פנתה הוצאת ספרים בריטית לסופרים בעולם וביקשה לכתוב רומנים בעקבות מקבת של שקספיר. מעניין מאוד לראות איך בונים סיפור מתח סקנדינבי בעקבות מקבת.

"רוח רפאים", הספר התשיעי בסדרת הארי הולה של יו נסבו, הוא מותחן סקנדינבי אפל ומושלם העוסק בסמים, רצח ושחיתות.
הספר מתאפיין באלימות רבה בדומה לשני ספריו האחרונים.
החלק השני של הספר מדהים בפיתולי העלילה המשתלבים זה בזה.
שורה תחתונה - אסור להחמיץ!