ביקורת ספרותית על פלורה ויוליסס מאת קייט די קמילו
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 בנובמבר, 2018
ע"י רויטל ק.


אלה הספרים שהוא לוקח? הספרנית עיקמה את האף מולי ומול הבן שלי, כשהגענו עם ערימת ספרי פנטזיה לדלפק.
היא דעתנית, הספרנית אצלנו, ורואה את תפקידה בספריה גם כתפקיד חינוכי, בין היתר.
תראי, השבתי לה, מניחה שהיא חושבת שהספרים אינם לגילו, הוא התחיל לקרוא מוקדם, בגיל ארבע וחצי, אז הספיק כבר הרבה...
זה לא קשור, היא מחתה, אני בטוחה שיש הרבה ספרים במדפים שם - הצביעה על מדפי הילדים - שהוא טרם קרא, אבל ככה זה, אני יודעת, היא נאנחה. הארי פוטר הורס את הקריאה לילדים.
פה כבר לא יכולתי להתאפק. הוא דווקא קורא ספרות די מגוונת, אמרתי. רק לאחרונה קרא את קיצור תולדות ישראל של מיכאל בר זוהר, את אלנקם של עזרא יכין ואת "קרב מוחות - ההיסטוריה הזדונית של וירוסי המחשב"...
הספרנית הפשירה קצת.
אני משתדלת לקרוא כל מה שהילדים שלי קוראים כדי להיות עם יד על הדופק ולבקש מהם לא לקרוא אם הספר לא נראה לי מתאים לגילם - המשכתי.
כאן כבר אורו עיניה.
טוב, היא אמרה, אז אם את מוצאת משהו שנראה לך בעייתי בספרי הפנטזיה אשמח אם תעדכני אותי כי אני - לא קוראת פנטזיה בכלל.

***

זה לא שאני לא מבינה אותה.
אני מבינה למה הספרנית חושבת ש"הארי פוטר", כשם קוד, הורס את הקריאה.
הרבה ילדים מתחילים ממנו וממשיכים אל מדפי הפנטזיה ונתקעים שם. וכבר קשה לעניין אותם בכל דבר שאיננו פנטזיה.
ואם במקרה אינך חובב פנטזיה, אינך מבדיל בין פנטזיה למד"ב, ודאי שלא בין כל ספרי הפנטזיה לדורותיהם ולסוגיהם, ובספריה שלך - אתה שם במדף אחד את אסימוב עם סטפאני מאייר, את אדמס עם פרסי ג'קסון, הארי פוטר וסנדרסון וזילאזני -
אז אולי מתסכל אותך לראות את הילדים נעצרים במדף ההוא, שבו אתה מזלזל, ומתעלמים מכל העושר שיש לספריה להציע.

אני מבינה, אבל גם כועסת.
כי זו צרות אופקים בעיני, להתאבל על קריאה של ילדים שכן קוראים. שנשאבים לעולמות קסומים ויש להם סיבות טובות לכך.
כי במקום התסכול אפשר לנסות להבין מה יש שם. מה מושך אותם. אפשר ללמד אותם להפריד בין ספר איכותי לספר גרוע, גם אם שניהם במקרה משתייכים לאותו ז'אנר כללי מאוד "פנטזיה".
אפשר לגלות את קיומה של פנטזיה איכותית. לפעמים היא אפילו, בטעות, מתחבאת במדפי ספרי הילדים "הרגילים", כמו במקרה של הספר הזה.

***

ולא שחסרה פנטזיה גרועה.
יש ספרים שמתחנפים לילדים. שמנסים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר, לרדת ולרדד מתוך הנחה שזה מה שילדים אוהבים.
סדרת "קפטן תחתונים", מכירים?
אני לא.
לא קראתי אף פעם וגם לא מעוניינת, ובטח יהיה מי שיכעס על שהבאתי אותה כדוגמה בלי לטרוח אפילו לקרוא ויסביר לי שהיא מייצגת ז'אנר חתרני ופרוע.
או משהו.
ובכלל, העיקר שהילדים קוראים, לא?
(לא).
אז בעיני, לכתוב סדרה שמתבססת על זה שילדים אוהבים:
א. קומיקס
ב. גיבורי על
ג. לצחוק על המורים שלהם
ד. "הומור" נמוך שמבוסס על הפרשות ועל המילה ההו, כה קורעת מצחוק, "תחתונים"
- זה זלזול באינטילגנציה וביכולות של הילדים.

***

"פלורה ויוליסס" הוא ספר שמשלב פה ושם קטעי קומיקס. הוא מספר על פלורה, ציניקנית מושבעת ע"פ הגדרתה, וחובבת קומיקס גיבורי על מושבעת לא פחות, ועל סנאי שבעקבות תאונה מצערת הכוללת שואב אבק ושכנה חובבת ניקיון - מפתח כוחות על.
לולא היה מדובר בקייט דה קמילו המופלאה, הייתי עלולה לחשוד בו שהוא ספר מהז'אנר הזה - שמנסה לרדת נמוך, לגובה המשוער של הילדים.
אבל זו כן קייט דה קמילו ולכן המצב הוא כמובן בדיוק הפוך:
דה קמילו, כמו יוליסס - הסנאי גיבור העל המסוגל להתרומם מעל הקרקע ולעופף באוויר - מתרוממת עם הז'אנר גבוה מעל הקרקע ולוקחת אותנו איתה.
ואת זה היא עושה לא בחתירה מתחת לז'אנר או בלגלוג עליו אלא מתוך הבנה מעמיקה מה יש בו שמושך כל כך את הילדים.
מתוך הבנה למה ילדה בודדה שהעולם שלה קצת מתפרק, חשה הזדהות עם גיבור על, תפקיד בודד במהותו, שיכול לסדר את כל בעיות העולם בקלילות, ועם ז'אנר שלא דורש ממנה שום עיסוק ברגשות מורכבים אלא רק בפעולות פרקטיות.

פלורה, כאמור, היא ילדה חובבת קומיקסים וגיבורי על.
אמא שלה מנסה להפוך אותה לילדה "נורמלית" ולשכנע אותה לשדרג את חומר הקריאה שלה (שדרוג המוטל בספק לאור העובדה שהאם היא סופרת של רומנים רומנטיים).
פלורה מגדירה את עצמה כציניקנית כדי לברוח מהרגשות שמעוררים בה הגירושים של הוריה ותחושת הדחיה שהיא חשה בה מצד אמה.
כשהיא נתקלת ביוליסס, הסנאי גיבור העל, נראה כאילו הפנטזיות שלה מתגשמות לפתע.
ומה עושה סנאי שקיבל לפתע כוחות על?
האם הוא יציל את האנושות?
לאו דווקא.
נכון, הוא נלחם בהצלחה עם חתול מרושע ויכול גם לעוף.
אבל פעולתו העיקרית איננה הצלת האנושות אלא הצלת האנושיות של פלורה ושל אמה:
את שתיהן, את פלורה המנותקת מרגשותיה, ואת אמה המתבוססת ברגשות דרמטיים ורומנטיים ובעיקר בדיוניים עד שקצת שכחה מאלו המציאותיים, הוא יצליח לחבר בחזרה לרגשותיהן וזו לזו.

עיקר הכוח של יוליסס בא לידי ביטוי באופן בו הוא מסוגל, לפתע, לגלות את יופיו של היקום הסובב אותו. ולכתוב שירה.
רוצים חתרנות?
קחו שיר של רילקה באמצע ספר ילדים. ככה, בלי להתבלבל ובלי לחשוש שהילדים יברחו.
תסלחו לי אם זה חתרני בעיני יותר מאשר בדיחות שירותים.
רוצים יותר חתרני מזה?
הצגת דמותו של הסנאי המשורר לא כדמות מיוסרת ומדוכאת שכותבת את כאבו האינסופי של היקום חסר הפשר, אלא דווקא דמות של משורר שכותב מתוך עיניים שנפקחו לפתע ליופיו של העולם.
זה כבר חתרני באמת, ולא רק ברמה של ספר ילדים.

***

אם אין לכם ילד כתירוץ לשאול את הספר המקסים, הרגיש והמשעשע הזה בספריה, תאלצו לבלוע את גאוותכם ולשאול אותו עבור עצמכם.
אולי תקבלו פרצוף חמוץ מהספרנית, בפרט אם היא מז'אנר הספרניות הדעתניות, אבל זה לגמרי שווה את זה.
44 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
האופה בתלתלים (לפני שבוע)
קראתי את סיפורו של דספרו. לא זוכרת כלום חוץ מזה שהוא היה מעולה...
סקאוט (לפני שבוע)
גלית, את צודקת. אבל יש לי הסתייגות קטנה: החל מהמאה ה-18 התחילה להתפתח ספרות שהיא ראשיתה של ספרות הילדים של ימינו. בעקבות ההבנה שהילד הוא ישות בפני עצמו ולא כלי משעשע של המבוגרים, אנשי הכנסייה התחילו לפתח שיטת חינוך שהיא מותאמת לילדים ועקב כך גם חיברו ספרים המותאמים לילדים אבל ספרים שהם שהדגש הוא חינוכי ומכל המשתמע מכך. אבל גם בתקופה הזאת, למרות שספרות הילדים הייתה בחיתוליה ולא ממש היה אפשר לקרוא לה ספרות ילדים, היא הייתה נחותה כי כל יעודה היה לחנך את הילד ולעצב את נפשו לעתיד לבוא, כשיהיה אדם מבוגר.

הנחיתות נבעה -גם- מהרצון לחנך את הילד. בגלל שהספר לילדים אמור להיות חינוכי אז הוא אמור להיות מוצאם לרמתו של הילד ולכן יש אירועים שאסור להכניס וכ׳ו. את צודקת שראו בילד מטומטם אבל זו לא הסיבה היחידה לנחיתות. בגלל הדקדקנות הרבה של ספרות הילדים יש כל מיני סופרים שמצאו דרך לעקוף את האיסורים כמו קרול לואיס, למשל, עם ספרו ״ אליסה בארץ הפלאות״ שפונה במישור הישיר לילדים אבל בעקיפין הוא בעצם מיועד למבוגרים. אפילו הארי פוטר הוא דוגמא לספר כזה רק שהוא מיועד לכולם.
גלית (לפני שבוע)
דווקא, רויטל ק
אני איתך בעניין קפטן תחתונים.לבושתי אני לא יכולה לומר שקראתי.רפרפתי על אחד שניים.כבודם במקומם מונח.וגם קומיקס זה נחמד לקרוא מדיי פעם חלק נכבד מכתות ד עד ז ביליתי עם טרזן.טקס וזאגור ואת חוברות טקס אני נוצרת עד היום.
אם להשתמש בהגדרה הכי רחבה של רומן רומנטי אז תשובתי- בדיוק כמו כל ז'אנר אחר.יש טובים ויש גרועים.
גלית (לפני שבוע)
זה לא נכון סקאוט עד לפני 200 שנה לא הייתה בכלל ילדות או ספרות ילדים.ילדים נחשבו מבוגרים נמוכים ואף אחד לא מצא צורך לייעד להם כתיבה מיוחדת.
כשהתחילו להפריד בין ספרות מבוגרים וילדים זו של הילדים אכן נחשבה נחותה אבל לא בגלל שמטרתה לימודית( גם למבוגרים הייתה ספרות דידקטית)
ה"נחיתות" של ספרות ילדים נובעת מגישה שילדים מטומטמים ולכן צריך לרדד ולפשט עבורם כמה שיותר ילדים לא יכולים להתמודד עם משלב לשוני גבוה וארועים אמיתיים וצריך לצבוע עבורם את המציאות בוורוד.באופן אירוני הספרים שכתובים כך הם הגרועים בז'אנר.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה גלית.
ואני חשבתי שתתלוני על היחס שלי לסדרת "קפטן תחתונים" בלי שאפילו טרחתי לקרוא...

אז תלוי איך את מגדירה "רומנים רומנטים". בהגדרה הכי מכלילה שאני יכולה לחשוב עליה, אין ספק שנכנסים שם גם ספרים טובים.
(אבל מהספר נוצר הרושם שאמא של פלורה היא לא אחת מהכותבות שלהם).
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
גלית, זה מה שלמדתי בלימודים. היא תמיד נחשבה כנחותה בגלל שמטרתה הבלעדית היא לחנך. רק בשנים האחרונות יוצאים ספרים שהם פורצים את המשבצת הזאת ומציגים צד אחר שלה ( ובכל זאת, קשה מאוד לספרות ילדים להתנער מהקיטלוג של ספרות חינוכית ומחנכת)
גלית (לפני שבוע וחצי)
ועכשיו לתגובות של אחרים... סקאוט - ספרות ילדים נחותה לא פחות ולא יותר מספרות מבוגרים . גם כאן וגם שם יש סופרים גרועים ויש סופרים טובים.

מה שיעל הר.
מה שחני.
מה שפפריקה
מה שבת יה
גלית (לפני שבוע וחצי)
מרגיזה אותי הספרנית שלך.... מעבירה בקורת בלי שקראה. זה לא רק חוצפה זה גם לא מקצועי.
תמיד קראתי מה שרציתי בלי לשים לב לעיקומי האף של ספרניות ,לא מגבלת גיל ולא מגבלת ז'אנר.
יופי של בקורת והסכמתי עם הכל עד ש....
למה להרוס בקורת מצויינת עם התנשאות מאותו הזן של הספרנית?
מה יש לך נגד רומן רומנטי?(8

רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה רץ.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה בת-יה
האמת שאני בספק אם הייתי מגיעה לכל ספרי הילדים שאני קוראת לולא הילדים:)
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה האופה.
קראת ספרים של קייט די קמילו?
ממליצה...
רץ (לפני שבוע וחצי)
נפלא
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
בת-יה, היי פייב! גם אני ובני המשפחה שלי ככה. ההורים שלי למרות שהם מבוגרים אוהבים סרטי ילדים טובים!
אם זה סרט או סדרה איכותית אז למה לא בעצם?
בת-יה (לפני שבוע וחצי)
תודה, רויטל ק. על הביקורת המרשימה.
ואותי כבר מזמן לא מעניין למי מיועד הספר. גם היום, אחרי שהילדים גדלו, אני קוראת בשמחה אגדות לילדים, ובעיקר צופה בסרטי ילדים.
כשהם טובים זה כיף. ויש הרבה כאלה.
האופה בתלתלים (לפני שבוע וחצי)
אמת! אמת אמת!
ספרניות כאלו עלולות להעמיד את הסבלנות שלי במבחן קשה מאוד.
והספר נשמע אדיר.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
אם זה "גם זבל" - סבבה מבחינתי.
כשזה רק זבל, או כשסופר חושב שחייבים לכתוב זבל כדי שהילד יקרא - זה כבר פחות מוצא חן בעיני.
ואני בעד לתת קצת עזרה בענין הזה של פיתוח טעם ספרותי, לפחות כל עוד הם בשלב בחיים שאין להם אנטי אוטומטי לכל מה שאני אומרת.
אלון דה אלפרט (לפני שבוע וחצי)
רק שיקראו. גם זבל. את הטעם הספרותי (והאכילתי, והתרבותי, והמוזיקלי) הם כבר ירכשו מעצמם, גם כשיסתכלו על אחרים ועלינו, וגם כי ככה בני אדם פועלים.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה סוריקטה.
אני לא מסננת במובן של להוציא ספרים מחוץ לתחום.
כן מבקשת לדחות את הקריאה אם בעיני הבשלות הרגשית של הילד לא תואמת את התוכן.
מנחשת שזו לא הגישה ההורית שלך:)
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
מסכימה גלדריאל ויאמר לזכותה של הספרנית שהיא אכן קונה גם ספרים שאינם לטעמה, כלומר היא לא מנהלת דיקטטורה:)
ואם הילדים שלי ירצו לקרוא יומנו של חנון או קפטן תחתונים - שיהיה להם לבריאות, לא אעצור אותם.
אבל כן הייתי מנסה לנהל דיון על הספרים, לחשוב ביחד מה מוצא חן בעיניהם בספרים, מה לא מוצא חן בעיניהם, לספר מה אני לא אוהבת בהם ולעורר בהם קצת את החוש הביקורתי.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה Phi
אכן, אין ילד כזה:))
אבל ככה נראה מדף הפנטזיה/מד"ב בספריה שלנו...
וכמו שכתבתי, בעיני יש ספרים איכותיים יותר ופחות, ובעיני זה גם בסדר לגוון את הקריאה ולקרוא גם ספרים פחות טובים, ואם אפשר על הדרך גם ללמוד קריאה ביקורתית - מצויין.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה rainbow
כמו שכתבתי, אני יכולה להבין את התסכול.
יושבות קלאסיקות מצויינות על המדף, ויש ילדים שלעולם לא יגיעו אליהן.
למרות שאני לא ספרנית, יצא לי כמה פעמים להמליץ לילדים על ספרים. מדובר על ילדים מאוד אינטליגנטיים ואוהבי ספר, והם עקמו את האף מול הספר המומלץ רק בגלל שהוא נראה קצת ישן או שהכריכה לא מוצאת חן בעיניהם ולא טרחו אפילו לנסות.
(וכמובן שגם הילדים שלי לא תמיד מקבלים את ההמלצות שלי...:))
אז כן, קצת חבל לי, אבל זכותם, וזה לא משהו שהייתי מנסה להילחם בו, אלא דווקא להתמקד במה שהם כן מקבלים מהספרים שהם כן קוראים.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה Pulp_fiction.
אני חושבת שיש ילדים שכן מתקבעים על הז'אנר, לפחות לתקופה.
ויכול להיות שהם מפספסים ככה ספרים אחרים שהיו יכולים להנות מהם, אבל לא רואה שום צורך להילחם בזה. בסופו של דבר, אף אחד לא מספיק לקרוא את כל הספרים הטובים בעולם...
מה שהם לא יקראו, יהיה משהו שהם יפסידו.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה זשל"ב.
סוריקטה (לפני שבוע וחצי)
אולי הארי פוטר באמת הרס, כי אחרי שאתה קורא ספר טוב קצת קשה למכור לך ספרים מחורבנים.

את הצורך לסנן להם את התכנים אני פחות מבינה.
גלדריאל (לפני שבוע וחצי)
קודם כל עצוב לשמוע שמישהו יכול להיות כה עבשושי ומאובן שהוא לא מוכן לנסות משהו חדש, ובמקום זה הוא מעדיף למתוח ביקורת על סוג ספרות למרות שהוא עצמו מצהיר על כך שאין לו שום ניסיון בו שמאפשר לו לחוות דיעה. זה לא ראוי בעיני. האם הספרנית המהוללת לא מסוקרנת קלות להבין מדוע כל הילדים מתקהלים ליד המדפים האלו? יותר פרודוקטיבי ומקצועי שהיא תפתח ספר מאשר שתעקם את האף.

שנית, בכל ז׳אנר ספרותי יש ספרים טובים ואיכותיים, לצד נמוכים ושפונים למכנה רחב נמוך, לא רק בספרי פנטזיה. מדוע להתייחס לכל הספרים בז׳אנר הזה כאל מקשה אחת? ולומר שהארי פוטר הרס את הקריאה לילדים... זו כבר ממש אמירה מביכה. ההצלחה המסחררת של הארי פוטר הוכיחה לעולם המו״ולות שיש צימאון אדיר ושוק חזק של קוראים צעירים, והוא זה שאחראי לפריחה האדירה ולעושר שיש בשוק הספרים לקוראים צעירים. יש מגוון כותרים אדיר והיצע שלא יכולנו לחלום עליו כשהיינו בגיל של הילדים שלנו, לפני שיצא הארי פוטר.

גם אני אישית מתעבת את סדרת קפטיין תחתונים האווילית ואת יומנו של חנון המאוס, אבל עשיתי החלטה איסטרטגית לא להביע דעה שלילית ולתת לילדים שלי לקרוא אותם עד שיצא להם מהאף. גם בספרייה של היישוב שאותה אני מנהלת אני מקפידה לקנות את הספרים הפופולריים האלו לצד ספרים שבהםאני יותר מצדדת. ומדוע? ניקח לדוגמא בית שיש בו משטר אכילה קפדני , לטובת הבריאות, שאין בו ביסלי או פסטרמה וכולם רק אוכלים קינואה אורגנית מונבטת ועוגיות חרובים וכוסמין. האם לא ברור שילדים שיגדלו במשטר נוקשה כזה יפתחו סקרנות ותאווה לכל מה שאסור, ויאכלו ג׳אנק פוד עד אובדן ההכרה כשההורים לא משטרים? כך גם עם הספרים האלו, כי כאלה אנחנו, בני האדם, רוצים את הפרי האסור. אז לא כדאי לאסור, ולא כדאי להגביל, אלא לתת לכל ילד לחוות את כל החוויות, ואני בטוחה שכל מי שאוחז באינטיליגנציה ממוצעת ומעלה יתעייף מיומנו של חנון בסופו של דבר ויפנה לאפיקים מעט יותר מתוחכמים.
Phi (לפני שבוע וחצי)
לא יכול להיות שקיים ילד שקרא גם אסימוב וגם את סטפאני מאייר ושם אותם על אותו המדף. גם עניין הילדים שקוראים פנטזיה ונמשכים אך ורק לפנטזיה נשמע משונה. אלה דברים שבאמת קורים? בכל מקרה, זאת רק דעתי, אבל מי שקורא - שיקרא, מה שזה לא יהיה אבל העיקר שיקרא. יש מספיק ספרי מופת שאחרים אמרו עליהם שהם זבל וספרי זבל שאחרים רואים בהם מופת ספרותית. ספרים זה דבר סובייקטיבי, אז מה הטעם לקטלג את זה לספרים טובים ורעים? אבל זו רק דעתי.
בכל מקרה, ביקורת מצוינת והספר נשמע חמוד.
rainbow (לפני שבוע וחצי)
מה הבעיה שילדים "יתקעו" בז'אנר הפנטזיה?? בכל ז'אנר אפשר למצוא את הטובים יותר והטובים פחות
בפנטזיה יש כל כך הרבה גירויים שמדליקים את הדימיון
וילדים הם ילדים, תנו להם להינות
ואני ממש לא מסכימה עם הטענה ש"העיקר שהילד יקרא"
יש המון ספרים ירודים שהמסרים שלהם כל כך מעוותים בכל כך הרבה נושאים
למשל קשרים בין בנים ובנות, משקל, מראה חיצוני, ילדים דחויים
וההורים בכלל לא מתארים לעצמם מה יש בספר והילדים קוראים את המסרים בלי שום תיווך

חוץ מזה ממש אהבתי את הסקירה, תודה!
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
תודה על הסקירה המושקעת. גם אני לא מסכים שילדים שקראו הארי פוטר ילכו רק לפנטזיה אחריו. מכיר מספיק כאלה שזה פתח להם את התיאבון לקריאה בכלל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שבוע וחצי)
יפה כתבת!
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה טופי מסכימה מאוד.
לעיתים נדירות אני מבקשת מהילדים לדחות קריאה של ספר כי הוא לא תואם לגילם בעיני, לא כי הוא לא איכותי.
אבל כן משתדלת לעודד קריאה ביקורתית.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה אתל.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה פפריקה.
כמו שכתבתי לחני, גם לי קורה לפעמים שאני נהנית מספר קליל... אז אם הילדים שלי רוצים גם, שילכו על זה. כל עוד זה לא חומר הקריאה הבלעדי שלהם...
(ובכל זאת אני שמחה לציין שהם הודיעו ש"יומנו של חנון" הוא ספר טפשי אחרי שדגמו אחד ואין להם עניין לנסות שוב, הידד!)
וגם אורה מורג לא גרועה בעיני...
לא כולם מתחילים מספרי היסטוריה וביוגרפיה בגיל 3;) יש כאלה שעוברים דרך מנהרת הזמן ואורה מורג ואז נתפסים לעניין:)

אני משערת שההיגיון שמאחורי "העיקר שיקראו" הוא שאחרי שילד התרגל לקרוא, הקריאה שלו שוטפת והוא מתייחס לספר כאל מקור להנאה - אז הוא קודם כל שיפר את מיומנויות הקריאה שלו וחוץ מזה, יש יותר סיכוי שיקרא גם דברים רציניים יותר בהמשך.
אם זה עובד או לא... לא יודעת.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה חני. מסכימה, גם לי לפעמים מתחשק לקרוא משהו קליל ואפילו דבילי ואין לי בעיה שהילדים יגוונו גם.
אבל לרוב, אם אני חושבת שמה שהם קוראים דבילי, לא אסתיר את זה מהם...
ואם ילד נתפס דווקא לפנטזיה, למשל - אז בהחלט אפשר להסב את תשומת לבו לכך שיש בז'אנר הזה ספרים מעולים ויש... כאלה שפחות, הרבה פחות.
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה יעל.
אני כן מאמינה בקיומה של ספרות איכותית יותר ופחות, אבל לא אוהבת שלילה של ז'אנר שלם, בפרט בלי להכיר.
וגם לא שוללת קריאה של ספרות שנחשבת בעיני פחות טובה, רק סולדת מסופרי ילדים שבטוחים שחייבים לכתוב רדוד ושטוח כדי ללכוד את תשומת לבם החמקמקה של הילדים.
בכל מקרה, טוב שיש גם ספרים לתרגל עליהם קריאה ביקורתית...
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה עמיחי
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה סקאוט.
נראה לי שהערכה לספרות ילדים איכותית כבר יש.
הפנטזיה לעומת זאת עדיין מחכה שתורה יגיע...
רויטל ק. (לפני שבוע וחצי)
תודה קצר ולעניין תחזור לספר איך היה:)
טופי (לפני שבוע וחצי)
ביקורת כפולה, אהבתי! כמובן שיש הבדל משמעותי בין הדרכה או עיצה לבין איסור על קריאת ספרים. המעורר התנגדות ומרד..
חני (לפני שבוע וחצי)
פפר כי מנסיון זה לא ממש עזר לי. האכלתי אותן קלאסיקות כשהיו קטנות. הכל בארגזים במחסן. אני מסרבת להיפרד. יש הרבה שלו, צפרדי וקרפדי, הדוד אריה, שמוליק קיפוד ועוד...ילדים מגיעים למקומות שאני אף פעם לא הגעתי עם ספרים. אך אם על המדף שלי יש פילוסופיה ובד בבד מתח , ספרי מלחמות, קלאסיקות שונות..בסוף כל אחת מהן מתחברת למשהו אחר. את מורג הן לקחו מהסיפריה, כמובן זה לא היה על המדף!
אני לא הגעתי לקרוא את סטיב ג'ובס או טד או כוחו של הרגע. אך הנה למרות שחששתי
הדרך לבסוף הוכיחה את עצמה.

אתל (לפני שבוע וחצי)
למסגר ולשמור. ביקורת מצוינת.
פנטזיה איכותית קיימת והיא נפלאה. אני עוד צריכה לנסות את "המסע המופלא של אדוארד טוליין", אבל הספר הזה בהחלט יהיה אחריו.
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע וחצי)
מעולה ממש. מזמן לא הזדהיתי כל כך עם ביקורת. אני מרגישה אסירת תודה גם בשם הפנטזיה, גם בשם המד"ב שנדחף לשם על לא עוול בכפו, גם בשם הילדים שמאכילים אותם זבל וגם בשם אגודת מעריצי קייט די קמילו בעב"מ.

חני, אני ממש לא מסכימה. ילדים באמת סופגים הרבה דברים, ואני לא רואה שום סיבה שבעולם לתת להם לספוג זבל, כשאפשר לתת להם לספוג ספרות טובה.
האם ספרות טובה היא בהכרח רצינית? ממש לא, היא יכולה להיות קלילה והומוריסטית.
האם ספרות טובה משתייכת דווקא לז'אנר מסוים? בהחלט לא, אסטריקס היא סדרה מצוינת ואינטליגנטית והיא סדרת קומיקס, שומו שמיים. בז'אנר הפנטזיה ששנוא כל כך על הרבה אנשי חינוך יש ספרים נהדרים.
אבל האם העיקר שהם קוראים? גאד, אף פעם לא הבנתי את זה. רויטל ניסחה את זה יותר טוב ממני למעלה.
אורה מורג סופרת גרועה בעיני. היא מתיילדת מדי והיא מרגישה צורך לדחוף רומנטיקה עם קשר ובלי קשר כי אחרת למה שילדים יקראו בכלל. היא המקבילה הספרותית למבוגרים האיומים שמדברים עם ילדים בקול גבוה ומתקתק ומוטעם. למה זה עדיף על פני לא לקרוא? שלא לדבר על פשוט לקרוא משהו אחר?

אגב, נזכרתי פתאום שגם רואלד דאל הכניס שיר באמצע ספר ילדים.
cujo (לפני שבוע וחצי)
ביג לייק
חני (לפני שבוע וחצי)
רויטל אך הרי גם לנו המבוגרים לפעמים בא לנו להתקשקש בביצה הבינונית ולקרוא משהו קליל ולאו דווקא ספרותי. או שיש אנשים שקוראים ז'אנר אחד ויחיד ולא מעניין אותם להרחיב את מדף הספרים לעוד סגנונות.
אני מאמינה שצריך להיות על המדף ערבוב, ילדים הם כמו ספוג שסופג מהסביבה.
העיקר שיקראו אני אומרת. לבת שלי הייתה תקופת אורה מורג, היא עברה. אחר כך ספרים על מורשת קרב... כל פעם זה משתנה ומרתק לראות כמה ספרים היא התחילה ולא סיימה.
יופי של סקירה.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
יופי של ביקורת.
עלית פה על תופעה שמאד מרגיזה אותי: הפטרונות לגבי קריאה של אחרים. היא אופיינית לאנשי חינוך שסבורים שיש "טוב" ו"רע" בז'אנרים שונים, ושילדים צריכים לקרוא לפי הסדר המקובל. כילדה סבלתי מאד מהפטרונות הזו (אם כי התעקשתי לא להצטדק...)
עמיחי (לפני שבוע וחצי)
תודה, רויטל.
היטבת לכתוב. :-)
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
למדתי קורס שלם על העניין הזה של ספרות ילדים ואני מסכימה איתך. רוב ספרות הילדים היא ספרות שתמיד נחשבה נחותה יותר כי היא כביכול לא אינטלגנטית. במיוחד בימינו, שכל מעייניהם של הסופרים [לפחות מרביתם] היא כספית גרידא. עם זאת, כפי שאמרת, תמיד ניתן למצוא פנינים בים של אצות (:
לגבי קפטן תחתונים- הדעות הינן חלוקות. יש הורים שמתנגדים ויש שלא ודווקא מאושרים שהילדים יקראו את הסדרה, העיקר שיקראו דבר מה. ויש כאלה שרואים בה ספרות שדווקא מצליחה להתחבר לילדים דווקא מהנגישות הזאת אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. היא מאפשרת להם לחוות סיטואציות שביום-יום הם לא נתקלים בהן כמו עליונות על המבוגרים, היפוך תפקידים וכן הלאה. אבל בגדול, אני מסכימה איתך, יהיו אשר יהיו "היתרונות" אני לא רואה אותן אלא בעיקר את החסרונות.

ובלי קשר, רילקה הוא משורר נפלא ולא פשוט לקריאה אז זו באמת בחירה מפתיעה.
קצר ולעניין (לפני שבוע וחצי)
חייכת אותי על הבוקר.
מבטיח לקחת את הספר מהספרייה - עבור עצמי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ